ת"א 10071-05-19

תקציר

הנתבע טען כי הצ'קים המדוברים נגנבו על ידי אדם שנפטר והועברו לתובע, אשר קיבל לכאורה שיקים גנובים וסייע בהלבנת הון. עם זאת, השופטת לא מצאה ראיות התומכות בטענה זו, וראתה בכך ניסיון חסר בסיס להציג את התובע באור שלילי. זאת ועוד, השופטת קבעה כי התובעת החזיקה את השיקים כראוי, למרות טענות הנתבע בדבר חוסר תמורה וכישלון עסקת הבסיס כהלוואה. השופטת קיבלה את עמדת התובעת כי השיקים היו בהיוון ולא בהלוואה, וכי כולם הופנו טרם חקיקת התיקונים הרלוונטיים לחוק האשראי. השופטת דחתה גם את טענת הנתבע לפירעון חלקי וחוסר תמורה, ולא מצאה ראיות התומכות בטענות אלה. בסיכומו של דבר, קבעה השופטת כי די בראיות התובעת, לרבות קבלות וחשבוניות, כי השיקים היו בניכוי וכי הנתבע לא הציג כל הפרכה מהותית. לפיכך, התביעה התקבלה במלואה, והנתבע חויב לפצות את התובע בגין הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 9,500 ₪, בנוסף לכל שכר טרחה מתיק הוצאה לפועל נפרד.