הפ"ב 12119-01-15

תקציר

פסק הדין במקרה זה נוגע לסכסוך על ירושה ופירעון חובות. המשיב, כיורשו של המנוח, חייב בחובותיו עד לגובה שווי העיזבון בירושה. בית המשפט מכיר בסמכותו בתיק ומוצא כי המשיבה לא הייתה לגמרי אמיתית בעדותה, במיוחד בשני נושאים מרכזיים הקשורים להסכם עם בנק. אלה כרוכים באי גילוי מידע במהלך המשא ומתן ובשינויים מהותיים שנעשו בהסכם, אשר בסופו של דבר היטיבו עם המשיב. השינויים הבטיחו כי דירתה של המשיבה בנחלת יצחק לא תמומש, והתחייבויותיה כלפי הבנק ימומשו באמצעות מימוש נכסים אחרים. המבקשים ביקשו לבטל את העיקול על זכויותיה של המשיבה בדירתה, אך בית המשפט דחה את בקשתם. למבקש, המחזיק בפסק בורר, ניתנה הזכות להתחקות אחר חלקו של המנוח בבית ברמת אפעל, כפי ששימש לפירעון הבנק. עוד קבע בית המשפט כי העיקול הנוכחי על זכויות המשיב נותר על כנו אך יש להגבילו לשווי העיזבון. כמו כן, חויבו המשיבים לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין, וכל סכום עודף בעיקול הזמני יחייב בקשה נפרדת להסרה או להגבלה. ככלל, פסק הדין מדגיש את תום ליבו וצדקתו של המבקש, תוך שהוא מעורר ספקות בדבר חשיפת המידע הרלוונטי על ידי המשיב.