דב"ע נד/71 - 3

תקציר

במקרה דנן, ערערה המערערת, עובדת שירות התעסוקה בישראל, על העברתה לתפקיד אחר מ"הממונה על מתן היתרים לעובדים זרים" ל"מנהלת המחלקה לתעסוקת נכים", בטענה כי הדבר נעשה ללא הצדקה ופוגע בזכותה לשימוע. המערערת, שהחזיקה בתחילה בתפקיד יוקרתי שדורג בין 8-10 ובהמשך קודמה בשל ביצועיה הראויים לשבח, לרבות קבלת "אות העובדת המצטיינת", ערערה על ההחלטה בנימוק של התנהגות בלתי הולמת פרוצדורלית ופגיעה בשמה הטוב. היא טענה כי ההחלטה נבעה מגורמים זרים ונעשתה בחוסר תום לב, והצביעה על היעדר שימוע ראוי והטילה ספק בתוקפו של דו"ח הטוען לליקויים במחלקתה. עם זאת, בית הדין האזורי מצא כי ניתנו לה די הזדמנויות לטעון את טענותיה באמצעות אינטראקציות שונות עם מנכ"ל שירות התעסוקה. בהדגישו את עקרונות הצדק הטבעי, אישר בית המשפט את זכותו של המעסיק לנהל ולארגן מחדש מחלקות, מה גם שהמערער לא הורד בדרגה או בתנאים. למרות שהכיר במתחים בסביבת עבודתה ומצא את העברתה רציונלית ובתום לב, בית המשפט דחה את טענותיה תוך הבטחת המשך שכרה בהליך הערעור, ובכך דחה את הערעור מבלי להטיל הוצאות משפט.