הפ"ב 1915-06-12

תקציר

לעותר ולמשיב הייתה מחלוקת בדבר חבות העותרת בתשלום היטל השבחה כפי שנקבע בהסכם ביניהם. בהסכם נקבע כי במקרה של חילוקי דעות, ימונה שמאי שיכריע בעניין. שמאי מכריע מונה ליישוב הסכסוך, אך המשיב עתר לבטל את החלטתו בטענה שמדובר בפסק בוררות. העותר טען כי השמאי אינו בורר, ולכן החלטתו אינה יכולה להיחשב כפסק בוררות. בית המשפט הסכים עם העותר, דחה את טענת המשיב והדגיש כי כוונת הצדדים הייתה למנות שמאי ולא בורר. הנסיבות המכריעות היו הסכמת הצדדים, שהגבילה את תפקידו של השמאי להכריע בין שתי שומות ללא הטלת חיובים כספיים או איסוף ראיות, והצהרת בא כוח המשיב שהבהירה כי אין מדובר בבוררות. כתוצאה מכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי חוק הבוררות אינו חל, ועל המשיב לשאת בהוצאות.