ע"א 387/88

תקציר

נהג משאית פצוע (המערער) ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שפסק לו פיצוי בסך 100,150 ₪ בגין תאונת דרכים, בטענה כי החלטת השופט הושפעה יתר על המידה מהתרשמותו מהראיות, ולא אימצה את קביעתה של ועדה רפואית שהעריכה את נכותו בשיעור של 44%. הערעור ערער גם על חישובי השופט בדבר הפסד השתכרות ואי הקפדה על סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שהיה מחייב את השופט לאמץ את הערכת הוועדה הרפואית. בתוך כך, גם חברת הביטוח המשיבה ערערה, וחלקה על חישוב השופט לגבי תשלומי הביטוח הלאומי שיש לנכות מסך הפיצויים. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המשיב, וקבע כי לשופט הייתה גישה נכונה כלפי הראיות. עם זאת, היא קיבלה חלקית את ערעורה של המערערת, ותיקנה את חישובי הפסדי ההשתכרות כך שיעניקו למערערת תוספת של 46,800 ₪ בעבר ו-32,500 ₪ לעתיד, שהוכפלו ל-65,000 ₪. לאחר ניכוי תשלומי ביטוח לאומי, הסכום הסופי שהיה חייב למערערת היה 1,548 ₪ כולל ריבית. בית המשפט העליון קבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות.