ת"א 5236-07-22

תקציר

בית המשפט דחה את תביעתו הכספית של מר נוראני נגד עו"ד לאופר, עורך דינו לשעבר, בשל פסק דין משנת 2016 המאשר את הסכמת הצדדים ליישב את כל התביעות זה נגד זה. פסק דין זה, שבא בעקבות מחלוקת על שכר טרחה, היווה מעשה של בית המשפט שמנע ממי מהצדדים להעלות טענות חדשות הקשורות למערכת היחסים הקודמת ביניהם. יתר על כן, בית המשפט קבע כי תביעותיו של מר נוראני מיושנות, שכן הן הוגשו מעבר לתקופת ההתיישנות בת שבע השנים בתיקים שאינם מקרקעין. מתוארך לשנים 2009 ו -2010, עילות התביעה הקשורות לתשלומים מארנסון ועמלות להחזר מס רכישה. גם תביעתו של נוראני לביטול פסק הדין מ-2016 בעילה של תרמית לא צלחה, והתביעה הנוכחית, שהוגשה למעלה משנה לאחר מכן, לא חידשה או האריכה את התביעות הקודמות. בית הדין הדגיש כי דחייה על הסף היא צעד חמור, אך במקרה זה לא הייתה ברירה אלא לקבל את בקשתה של עו"ד לאופר בשל סופיות פסק הדין הקודם ותום תקופת ההתיישנות. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענותיו של מר נוראני חסרות שחר, שכן הן לא נתמכו באינטרסים עובדתיים והופרכו במסמכים קיימים. מאחר שהתביעה נדחתה בטיעונים בכתב בלבד, חויב מר נוראני לשלם לעו"ד לאופר את הוצאותיו, בסך 7,500 ₪.