בפ"ת 2289-11-14

תקציר

בית המשפט החליט לפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. החלטה זו התקבלה על יסוד כתב אישום שהגישה המדינה, אשר האשים את המשיב בגרימת מוות בנהיגה רשלנית. על פי כתב האישום, המשיב לא נכנע לרוכב אופנוע מתקרב, חסם את דרכם ולבסוף פגע בהם. הרוכב מת מאוחר יותר בבית החולים מהפציעות שנגרמו לו בהתרסקות. המדינה טענה כי על בית המשפט להורות על פסילה כמתחייב מסעיף 46ב(א) לפקודת התעבורה. סעיף זה מניח כי נאשם המעורב בתאונה קטלנית מהווה סכנה לציבור ויש לפסול אותו מנהיגה עד לסיום המשפט. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע לשכנע את בית המשפט אחרת. ההגנה ביקשה מבית המשפט שלא להיעתר לבקשת המדינה, בטענה כי מותו של רוכב האופנוע נגרם כתוצאה מכך שהחליקו על כתם שמן ולא בשל נהיגתו של המשיב. הם גם הדגישו את עברו הנקי של המשיב לאורך השנים ואת תפקידו בטיפול באביהם החולה. בית המשפט בחן את חומר הראיות וקבע כי קיימות די ראיות לכאורה כדי להרשיע את המשיב. רישום הנהיגה של המשיב ונסיבות התאונה הצביעו על התנהגות נהיגה מסוכנת. כמו כן, הדגיש בית המשפט את כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיף 46ב, שמטרתו להגן על הציבור ולהוות גורם מרתיע במקרים של תאונות קטלניות. לפיכך, רישיונו של המשיב נפסל, וחומרי החקירה יוחזרו למדינה. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ביום 04/01/2015.