ת"א 28121-04-20

תקציר

בית המשפט מצא כי יש לדחות הן את התביעה והן את התביעה שכנגד, למעט קבלה חלקית של תביעת התובע לפיצוי בגין איחור במסירת המכירה. התובעת, טלאון, זכאית לפיצוי בסך 8,184 ₪ מהנתבעים, קורן, בגין איחור במסירת המכירה. סכום זה מייצג את דמי השכירות הראויים למכירה, המחושבים לפי 2,612 שקל לחודש, לתקופה של שלושה חודשים וארבעה ימים שבהם המסירה התעכבה. בנוסף, בית המשפט הורה לקורן לפצות את טלאון באופן חלקי בהוצאותיו, לרבות הוצאות משפט, הוצאות תמלול ושכר טרחת מומחה, בסך 1,000 שקל. כמו כן חויב קורן לשלם לטליון 3,000 שקל שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ומיום 04/11/2022. החלטת השופט התבססה על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, באשר להתחייבויות החוזיות השלובות, הסכימה השופטת כי אי תשלום יתרת התמורה פוטר את קורן ממילוי התחייבותם למסור את המכירה עד שטליון תמלא את התחייבותה. טליון לא שילם את יתרת התמורה למרות מספר הזדמנויות והודעות מקורן. שנית, השופטת קיבלה את טענת קורן כי המכירה הייתה מוכנה למסירה ביום 4.12.19, והמסירה לא יצאה לפועל משום שטליון לא עמדה בהתחייבותה לשלם את יתרת התמורה. בנוסף, דחתה השופטת את טענותיו של טליון בנוגע לשטח המשרדים נטו, וקבעה כי טליון היה מודע לשטח הנטו בפועל של המשרד ויכול היה לחשב אותו בקלות מתוך התשריט שצורף להסכם המכר. עוד קבע השופט כי קורן לא הטעה את טלאון בנוגע לאזור וקיים את חובתו להציג את שטח המכירה. לפיכך, נדחתה תביעתו של טליון לפיצוי בגין אי התאמה באזור, יחד עם התביעה הנלווית לירידת ערך המשרד. באשר לתביעות שכנגד, פסקה השופטת כנגד תביעת קורן לפיצויים מוסכמים, שכן הסעיף בהסכם התייחס באופן ספציפי למצב בו המוכר מבטל את ההסכם, דבר שלא קרה. כמו כן, קורן לא מסר לטליון הודעה או אזהרה על הפרה, כנדרש בהסכם. השופטת דחתה גם את תביעתו של קורן לתשלום עבור תוכנית השינויים, שכן הם הסכימו לבצע את השינויים ללא עלות נוספת, וטליון הסתמך על הסכמה זו. ככלל, השופט פסק לטובת טענותיו של טלאון לפיצוי בגין איחור במסירה וכנגד טענות הנתבעים.