ב"ל 17194-08-22

תקציר

ב"ל 17194-08-22 ו-ב"ל 5965-10-22, פסק דין מיום 12.06.2025, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופטת יעל אנגלברג שהם) **עיקרי הדברים:** פסק הדין דן בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין התובעים (זוג נשוי) לבין חברת "ח.ח.ב מערכות ומתכות בע"מ", שהתובעת היא בעלת המניות הבלעדית שלה, והתובע דווח כעובד בחברה. המחלוקת נסבה סביב זכאותם של התובעים לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי (דמי לידה לתובעת ודמי אבטלה לתובע) על בסיס מעמד זה. **הרקע העובדתי:** * התובעת, ילידת 1998, היא בעלת המניות היחידה של חברת "ח.ח.ב מערכות ומתכות בע"מ". * התובעת הגישה תביעה לדמי לידה לאחר שילדה ב-25.8.21. המוסד לביטוח לאומי (הנתבע) דחה את התביעה, בטענה שלא הוכח כי התובעת עבדה בפועל בחברה כ"עובדת" כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, וכי ייתכן שההכנסות שדווחו שייכות למעסיק. * התובע, בעלה של התובעת, דווח כעובד בחברה. הוא הגיש תביעה לדמי אבטלה לאחר שפוטר לכאורה ב-29.8.19. תביעתו אושרה בתחילה, אך נדחתה מאוחר יותר באופן רטרואקטיבי, בטענה שבתקופה הרלוונטית (ספטמבר-נובמבר 2019) לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברה, ולכן לא נצברו לו חודשי ביטוח אבטלה. * התובעים מערערים על החלטות אלו. **טענות הצדדים:** * **התובעים:** התובעת טוענת כי היא מנהלת החברה מאז הקמתה, עובדת במשרה מלאה, וכי הופרשו משכרה דמי ביטוח לאומי. היא ביצעה מגוון תפקידים בחברה, והתשלומים שולמו לה למרות קשיים כלכליים של החברה. התובע טוען כי עבד בחברה כמנהל מקצועי, ופוטר עקב צמצומים. * **הנתבע (המוסד לביטוח לאומי):** הנתבע טוען כי התובעת לא הוכיחה עבודה בפועל, שהיא העלתה טענות סותרות, וכי ייתכן שמדובר בעזרה משפחתית בלבד. בנוסף, מציין הנתבע כי התובעת עבדה במקומות עבודה נוספים במקביל, ודחה את תביעתה לדמי לידה מחברתה. בנוגע לתובע, הנתבע טוען כי לא הוכחו יחסי עובד-מעביד, ובנוסף, גם אם היו כאלה, התובע היה בעל שליטה בחברה או שעבד בפועל בתקופה שנטען כי היה מובטל. **המסגרת הנורמטיבית:** * **הגדרת "עובד" בחוק הביטוח הלאומי:** כוללת גם בן משפחה, בתנאי שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובמקום עבודה שאם לא היה עושה אותו הוא, היה נעשה על ידי עובד אחר. הפסיקה הרחיבה את הגדרת "בן משפחה" לכלול גם בן זוג. * **עבודה בחברה משפחתית:** הפסיקה קבעה חזקה לפיה אדם הוא "עובד" חברה כאשר הוא מבצע עבורה עבודה תמורת שכר, מוגדר כעובד ושולמו עבורו דמי ביטוח. עם זאת, נקבעו חריגים, ביניהם עובדי חברות משפחתיות או עבודה אצל קרוב משפחה. במקרים אלו, הנטל להוכיח יחסי עובד-מעביד מוטל על הטוען לכך. * **מבחנים להבחנה בין עבודה לעזרה משפחתית:** נדרש לבחון את טיב היחסים, קשר חוזי, מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי, וכד'. נקבעו שני תנאים מצטברים להגדרת בן משפחה כעובד: (1) עבודה במפעל באופן סדיר; (2) אילו לא היה עושה את העבודה הוא, הייתה נעשית על ידי עובד אחר. **הכרעת בית הדין:** בית הדין דחה את תביעות התובעים, בקובעו כי לא הרימו את הנטל להוכיח את טענותיהם. * **לגבי התובעת:** * **בעלות בחברה:** בית הדין פקפק בבעלותה הבלעדית והאמיתית של התובעת בחברה, בהתחשב בגילה הצעיר (21 בעת הקמתה) ובעבודה במקומות עבודה נוספים. * **היקף עבודה ונוכחות:** בית הדין מצא סתירות ואי-בהירות בגרסת התובעת לגבי היקף שעות עבודתה במפעל. העדויות והראיות (כולל תכתובות, עדויות עובדים והתובעת עצמה) העלו תמונה של חוסר נוכחות פיזית קבועה במפעל, וזמינות טלפונית שאינה שקולה לעבודה פיזית. * **עבודה במקביל:** התובעת עבדה במקביל במספר מקומות עבודה, מה שהקשה על קביעת היקף עבודתה בחברה הנבחנת. * **תשלום שכר:** נמצא כי התמורה שמשכה התובעת לא שולמה באופן סדיר וחודשי, אלא הייתה תלויה בתזרים המזומנים של החברה, מה שאינו תואם יחסי עובד-מעסיק רגילים. * **חופשת לידה:** התובעת המשיכה לעבוד ולטפל בענייני החברה באופן רגיל במהלך חופשת הלידה, ובכך שללה בעצמה את זכאותה לדמי לידה, בהתאם לסעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי. * **מסקנה:** בית הדין לא השתכנע כי התובעת עבדה בחברה כ"עובדת מן המניין". * **לגבי התובע:** * **יחסי עובד-מעביד:** בית הדין מצא אי-התאמות וסתירות בין גרסאות התובע לבין הראיות שהוצגו, ובנוגע למספר היבטים של עבודתו (תאריכים, היקף שעות, תפקיד). * **עבודה בתקופת האבטלה:** התובע טען כי פוטר בתחילת מגפת הקורונה, אך בית הדין קבע כי מגפת הקורונה החלה במרץ 2020, בעוד שהפיטורים הנטענים היו בספטמבר 2019. יתרה מכך, בית הדין מצא ראיות לכך שהתובע המשיך להיות מעורב בעבודה ובשיחות עם לקוחות בתקופה שנטען כי לא עבד בה, והיה זכאי לדמי אבטלה. * **התנהלות:** התובע לא סיפק הסבר סביר להיעדרותו מהעבודה במפעל בתקופות מסוימות, כאשר במקביל נקלט עובד אחר. * **מסקנה:** לאור הסתירות, אי-ההתאמות והראיות המצביעות על כך שעבד בתקופה שבה קיבל דמי אבטלה, נדחתה תביעתו. * **הימנעות מהבאת עדים:** בית הדין הדגיש את חשיבות הבאת אבי התובעת להעיד, לאור קרבתו המשפחתית והידע שלו על המפעל, והימנעות התובעים מכך פועלת לחובתם. **הוצאות:** בשל גרסתם ה"חמקמקה, מתריסה ולא מהימנה" של התובעים, חויב כל אחד מהם לשאת בהוצאות הנתבע בסך 7,500 ₪. **החידוש המשפטי/הדגשים:** * **הבחנה דקה בין עזרה משפחתית ליחסי עובד-מעביד:** בית הדין נדרש לבחון לעומק את נסיבות המקרה, תוך יישום מבחנים קלאסיים, נוכח המעורבות המשפחתית הגבוהה. * **נטל ההוכחה על הטוען ליחסי עובד-מעביד:** במקרים של מעורבות משפחתית, הנטל המוגבר מוטל על התובעים להוכיח את התקיימותם של יחסי עובד-מעביד, מעבר לעזרה משפחתית. * **חשיבות עקביות הגרסאות והראיות:** בית הדין שם דגש על סתירות בין גרסאות התובעים לבין עצמם, ובין גרסאותיהם לבין הראיות האובייקטיביות (תכתובות, דוחות נוכחות, עדויות). * **זכאות לדמי לידה:** הדגשת העיקרון כי המשך עבודה פעילה במהלך חופשת לידה שולל את הזכאות לדמי לידה. * **השלכות התנהגות הדיונית:** בית הדין הדגיש את ההשלכות הראייתיות השליליות של הימנעות מהבאת עדים רלוונטיים.