ת"א 1781/06

תקציר

התובע תבע את הנתבע בגין הקמת חממה על אדמתו הסמוכה, בטענה כי היא חסמה את הראות של תחנת הדלק שלו מהכביש, ובכך פגעה בזכותו להשתמש במקרקעין שלו באופן סביר. התובע טען כי כתוצאה מהמטרד שגרמה הנתבעת, הופסק החוזה שלו עם חברת פז דלק, שותפות עסקית רווחית, דבר שהוביל להפסדים כספיים משמעותיים. הוא דרש פיצוי על הנזקים שנגרמו לו. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי התובע לא הצליח להוכיח כי מעשיו של הנתבע היוו הסגת גבול או מטרד במקרקעין, שכן החממה לא פגעה במקרקעין של התובע ובנייתה הייתה כדין. יתר על כן, השופט מצא כי טענות התובע לרשלנות אינן מבוססות, שכן לנתבע היה היתר בנייה, ומעשיו לא גרמו כל נזק. השופטת דחתה גם את הטענה כי הנתבע אחראי לערבות שנתן במסגרת צו מניעה מסוים, שכן מסמך הערבות לא הוצג בבית המשפט. בנוסף, קבע בית המשפט כי לא ניתן לייחס את ביטול החוזה של התובעת עם פז אך ורק לבניית החממה, וגרסת התובעת לאירועים אינה אמינה. גם חוות דעת המומחים שהציגה התובעת בנוגע לירידת ערך הקרקע הנטענת לא היו משכנעות. משכך, דחתה השופטת את התביעה והורתה לתובע לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע, לרבות שכר טרחת עורך דין.