ת"א 22707-07-22

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעים כי הנתבע לא מסר את הדירה במועד הנקוב בחוזה. השופט מצא את טענות הנתבעת כי גורמים חיצוניים שאינם בשליטתה גרמו לשיהוי אינן משכנעות, שכן הנאשם לא הביא ראיות מספיקות. תקופת האיחור נקבעה להיות מעט פחות משישה וחצי חודשים. לפיכך, זכאים התובעים לפיצוי סטטוטורי בסך 62,400 ₪, המחושב על בסיס דמי השכירות החודשיים המתאימים בסך 6,500 ₪ לדירה בגודל ובמיקום דומים, כפול 1.5 ותקופת האיחור. סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 6.4.2022 ועד למועד התשלום. בקשת התובעים לפיצוי נוסף בגין דמי שכירות והוצאות אחרות שנגרמו במהלך השיהוי נדחית, שכן הפיצוי הסטטוטורי כבר מכסה אותם. השופטת דחתה גם את בקשת התובעים לפיצוי לא ממוני, בנימוק של היעדר חריגה מעוגמת הנפש הרגילה במצבים כאלה ופסיקת פיצוי סטטוטורי לפי חוק המכר (דירות). לבסוף, הנתבעת מחויבת להשיב לתובעים סך של 23,000 ₪, המהווים תשלומים בגין עליית מדד תשומות הבנייה בתקופת האיחור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 12.7.2022. כמו כן נפסקו לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.