ה"פ 131/08

תקציר

המבקשות, שתי נשות בעלי השליטה בחברה מלווה, חתמו עם הבנק על הסכמי ערבות ומשכנתא לכיסוי הלוואה ספציפית לחברה. המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה לבטל את שטרי המשכנתא בטענה שהבנק לא מילא את חובת הגילוי כלפיהם, והטעו אותם באשר למצבה הכלכלי האמיתי של החברה. המבקשים טענו כי לא היו בקיאים בענייני החברה, וכי אילו ידעו את העובדות, לא היו חותמים על המשכנתאות. הבנק טען כי המבקשים היו מודעים היטב למצבה של החברה, וכי בכל מקרה, דחיפות המצב והמידע שנמסר למבקשים בדבר סך החוב של החברה היו צריכים להניע אותם לחפש פרטים נוספים, אך הם בחרו שלא לעשות כן. בית המשפט קבע כי המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. טענת המבקשים כי לא היו מודעים לקשיים הכלכליים של החברה לא הייתה משכנעת, מה גם שלא הציגו כל ראיה תומכת מבני זוגם, ובחרו להסתמך עליהם באופן עיוור. בית המשפט מצא כי סביר להניח כי למבקשות, כנשותיהם של בעלי השליטה, היה אינטרס מובהק בפיתוח החברה ולכן היו חותמות על שטרי המשכנתא גם אילו קיבלו מידע נוסף מהבנק. התנהלות המבקשים הצביעה על חוסר עניין בענייני החברה ונכונות לתת לבני זוגם לטפל במצב, וטענתם כי עובדות נוספות היו משנות את דעתם אינה אמינה. בנוסף, ציין בית המשפט כי חובת הגילוי של הבנק כלפי המבקשים, שאינם ערבים צד ג' אלא בני זוגם של הלווים, אינה מוחלטת. היקפה של חובה זו והפרתה עשויים להיות שונים במקרים כאלה, וקרבתם של המבקשים ללווים והאינטרס האישי שלהם בהלוואה הביאו לכך שסביר יותר שהם היו מודעים לסיכונים הכרוכים בכך. בית המשפט הדגיש כי ככלל, על בנק לגלות לערב או למשכנתה את מצבו הכלכלי של הלווה, אך במקרה זה לא הוכיחו המבקשים כי הוטעו לגבי עובדות מהותיות כלשהן, וכי המידע הנוסף שלטענתם נשלל, היה משנה את החלטתם לחתום על המשכנתאות. זאת ועוד, שיהוי הגשת התביעה, רק לאחר שהבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל, פגע באמינותם. לפיכך, התביעה לביטול שטרי המשכנתא נדחתה. עם זאת, בית המשפט לא פסק הוצאות לבנק בשל הפורמט הלא תקין של סיכומיו וצירוף מסמכים מיותרים.