ת"א 987/04

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגיש קבלן משנה נגד הקבלן בגין תשלום שירותים שניתנו בסלילת כבישים. הקבלן טען מנגד כי קבלן המשנה שולם במלואו ולמעשה חייב לקבלן כספים. השופטת מצאה כי התביעה הוגשה בטרם עת, שכן הקבלן הראשי טרם סיים להתחשב בנתבע/קבלן, והסכומים המדויקים המגיעים לנתבע אינם ברורים. עוד קבע השופט כי טענת התובע לא הוצגה כראוי, וכי התובע לא ניהל הנהלת חשבונות תקינה. השופטת בחנה כל אחת מטענות התובע לתשלומים נוספים ומצאה כי רובן אינן נתמכות. בפרט, קיבלה השופטת את גרסת הנתבע לעניין שיעור העמלה המוסכם, וקבעה כי התובעת אינה זכאית לתשלומים נוספים בעילה זו. עוד קבעה השופטת כי התובעת אינה זכאית לתשלומים נוספים עבור עבודה נוספת, שכן הגידול בהיקפה היה סביר, והצדדים לא הסכימו על מחיר קבוע לעבודה. בנוסף, דחתה השופטת את טענות התובעת לתשלומים נוספים עבור אספקת כלים ומנהלי עבודה, וקבעה כי התובעת אחראית לאספקתם בעצמה. עוד קבעה השופטת כי דמי ניכיון הצ'קים של התובעת היו עניין עסקי נפרד ואינם באחריות הנתבעת. השופטת קבעה כי התובעת כבר קיבלה את מרבית התשלומים להם היא זכאית, וכי הנתבעת זכאית לקבל מהתובעת הוצאות. עם זאת, השופטת השאירה פתוחה את האפשרות לתובע לחזור ולפתוח מחדש את ההתחשבנות בין הצדדים לאחר שהקבלן הראשי סיים את ההתחשבנות עם הנתבע, בהתאם לפרמטרים שנקבעו בפסק הדין. השופט הורה לתובע לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח בתוספת מע"מ.