ע"מ 1026/05

תקציר

הערעור עוסק בקביעת מקום המגורים הרגיל של זוג עם ילדים קטינים, ששהייתו בפרגוואי נמצאה זמנית. בית המשפט בחן את כוונת הצדדים ומעשיהם, ומצא כי הסכמת המשיב לעבור לפרגוואי מותנית בהסכמת המערער לחזור לישראל. אלמנט המגורים הפיזי לא התקיים, והשהייה הזמנית לא ביססה את פרגוואי כמקום המגורים הרגיל. זאת ועוד, גם יסוד ההסכמה שבשתיקה לפי סעיף 13(א) לחוק אמנת האג לא התקיים, שכן התנהגותו של המערער לא ביטאה קבלה ברורה וחד משמעית של הקטינים שנותרו בישראל. השופטים הסכימו עם הדעה כי יש לדחות את הערעור. השופט שנלר הוסיף כי תקופת השהייה בחו"ל, במקרה זה, לא היוותה שינוי במגורים הרגילים, מה גם שהכוונה הראשונית הייתה לשהייה זמנית. המערער חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין.