בש"פ 1079/05

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה רצח דקירה משנת 2002, בו הואשם המערער, יליד 1986, בהריגת נער אחר במהלך קטטה. בית המשפט המחוזי מצא את המערער אשם בהריגה ולא ברצח, ושני הצדדים ביקשו תסקיר מבחן לפני מתן גזר הדין. המדינה ביקשה את מעצרו של המערער עד למתן גזר הדין, ובית המשפט המחוזי נעתר, והמערער ערער על החלטה זו. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, והסכימה עם המדינה כי הרשעתו של המערער וחומרת העונש הצפוי מצדיקות את מעצרו. זאת, בשל החשש שהוא עלול להימלט כדי להימנע ממשפט, במיוחד כעת לאחר שנמצא אשם ואינו נהנה עוד מחזקת החפות. בית המשפט הכיר בפגם פרוצדורלי שנפל בבקשת המדינה, אך קבע כי היא לא גרמה עוול, ובא כוח המערער עדיין טען את טענותיו. נוכח מסוכנותו של המערער וסכנת הבריחה עתה, לאחר מתן פסק הדין, אישר בית המשפט לערעורים את החלטת בית המשפט המחוזי לעכב את המערער עד למתן גזר הדין.