בש"א 364/06

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על החלטה בדבר הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי. המשיבים ביקשו תחילה ארכה של 30 יום להגשת בקשתם, בנימוק של תקופת החגים ותוכניות הנסיעה של באי כוחם. בעוד המערערת התנגדה לבקשה, בטענה כי אין טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכה וכי למשיבים די זמן להגיש, נתן הרשם ארכה של 10 ימים, המותנית בכך שהמשיבים ישלמו למערערת שכר טרחת עורך דין. הרשם הכיר בכך שטענות המשיבים אינן משכנעות דיין, אך מאחר שהבקשה להארכה הוגשה בתוך התקופה הקבועה והמערערת הייתה מודעת לכוונותיהם של המשיבים, יש להשאיר את הדלתות לעשיית צדק פתוחות. החלטת הרשם התקבלה במסגרת שיקול דעתו הרחב בעניינים אלה. המערערים ערערו על החלטה זו, וחזרו על טיעוניהם הקודמים, אך השופט קבע כי אין מקום להתערב בפסק דינו של הרשם, מה גם שהוא אינו שולל לחלוטין את גישת המשיבים לבית המשפט. השופט אישר את ההחלטה, תוך הדגשת שיקול הדעת הרחב הנתון לרשם במקרים כאלה, ודחה את הערעור. פסק דין זה ניתן ביום 20.2.2006.