ת"א 1402/03

תקציר

המחלוקת בין פז גז לבל גז נסובה סביב השאלה איזו חברה תספק גז לשני בתים משותפים בקריית גת, הכוללים 96 דירות בסך הכל. לדיירים יש זכות, על פי חוק המקרקעין, להחליף את ספק הגז שלהם. בל גז אספה יותר ממחצית החתימות הנדרשות כדי להחליף את פז גז כספקית הגז. חברת פז גז ניסתה לשכנע את השוכרים לשנות את דעתם, דבר האסור על פי חוק המקרקעין. החוק נועד למנוע מצב שבו ספקים מנסים ללא הרף לשכנע את השוכרים לעבור הלוך ושוב, מה שמוביל לאלימות פוטנציאלית וכאוס. פז גז טענה כי יש לאפשר רק לבעלי הדירות בפועל, ולא לדיירים, לחתום על חוזה לספק גז חדש. עם זאת, בית המשפט מצא כי לדיירי הקבע, במקרה זה, יש זכות לקבל החלטה זו, מה גם שבעל הדירה, עמידר, הסכים לכבד את רצון השוכרים. השופטת קבעה כי טענתה של פז גז נבעה מעמדה של נוחות, שכן היא ניסתה לנהל משא ומתן עם השוכרים עצמה. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעתה של פז גז לצו מניעה קבוע נגד בל גז. במקום זאת, לפז גז תהיה תקופה של 15 יום לפרק את מתקניה, ולאחר מכן בל גז תוכל לעשות זאת בעצמה. לבסוף חויבו התובעים לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.