ת"א 719/08

תקציר

התובע, שנדקר על ידי הנתבע ונפצע קשה בפברואר 2005, ביקש לחייב את הנתבעים – לרבות קרן פסגות, עבורה עבד הדוקר – לפצות אותו על נזקי הגוף שנגרמו לו באירוע התקיפה. בעת שהועסק על ידי קרן פסגות, השתמש הנאשם ברכבו שלו, יונדאי, לביצוע משלוחים. ביום האירוע החנה הנתבע את רכבו באופן שחסם את מקום החניה של התובע, מה שהוביל לחילופי דברים ולבסוף לדקירה. בית המשפט קבע כי הנתבע היה עובד קרן פסגות והדקירה אירעה במהלך עבודתו. עם זאת, השופטת קבעה כי המעסיק אינו נושא באחריות שילוחית לעוולה המכוונת שביצע הנתבע, שכן המעשה לא נעשה כדי לקדם את עבודת השליחות או מונע מרצון לקדם את העבודה. כמו כן, המעסיק לא גרם ברשלנות לדקירה, שכן לא הייתה לו סיבה לצפות שהעובד יישא סכין או יתנהג באלימות. עוד ציינה השופטת כי היעדר הדרכה או אזהרה לנתבע על התנהגותו במהלך העבודה אינו מהווה רשלנות מצד קרן פסגות. בסופו של דבר נדחתה התביעה נגד קרן פסגות, והנתבע חויב לשלם לתובע פיצויים בסך 400,000 ₪, לצד 60,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.