ת"א 1018/09

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לדחיית תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים, בעלי החנות הצמודה לזו של התובע. הבקשה התבססה על מספר טענות, ביניהן התיישנות, שיהוי, מעשה בית משפט, השתק, עיכוב וחוסר תום לב. הנתבעים טענו כי השימוש שלהם בשטח משותף בין שתי החנויות מתוארך לשנת 1984 ולא טופל במסגרת תקופת ההתיישנות. עם זאת, בפסק הדין צוין כי חלק מטענות התובע מבוססות על פעולות שנעשו לאחרונה על ידי הנתבעים שמנעו מהתובע לפתוח כניסה לחנותם, מה שהופך את התביעה למועד. לבית המשפט יש גם סמכות לדון בהחזקה ובשימוש במקרקעין הנדונים, וחוסר תום לב אינו עילה תקפה לסילוק על הסף. פסק הדין דוחה גם את טענות הנתבעים בדבר מעשה בית המשפט והשיהוי, שכן פסק הדין הקודם שהזכירו הנתבעים לא חל על כל התחומים שבמחלוקת, ולא היה ברור אם הוא מחייב הסרת תריס גלילה שהותקן על ידם. יתר על כן, נראה כי אף אחד מהצדדים לא ציית לפסקי דין קודמים, והשופט מציע לשני הצדדים לשקול פשרה סימטרית. שלב ההוכחות בתיק יוגשו בהתאם למועדים שנקבעו, והדיון נקבע ליום 30.6.2013. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות בסך 3,000 ₪.