רע"א 9247/20

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור, שכן קביעותיו של בית משפט קמא אינן מעוררות שאלות עקרוניות מעבר לאינטרסים של הצדדים. הוא מאשר כי אנשים שלא נפגעו אישית ממעשה מפלה אינם יכולים לתבוע פיצויים לפי חוק איסור אפליה, שכן פיצוי ללא הוכחת נזק הוא רק למי שנפגע בפועל, ללא יכולת להוכיח את הפסדיו. החשש מפני חסמים לתביעות מתמתן על ידי יכולתם של תאגידים ציבוריים להגיש תביעות על פי החוק. בית המשפט אישר את סכום הפיצוי שנפסק בסך 10,000 ₪ לכל מבקש בגין אפליית גברים במהלך "ליל נשים" במסעדה, מוצא לנכון ומפריך את הטענות לפיצוי גבוה יותר. הקריטריונים לפיצוי ללא הוכחת נזק נחשבו כפי שכבר נקבעו והוערכו כראויים במקרה זה. בית המשפט אף מדגיש כי המקרה אינו מצדיק דיון רחב יותר בעקרונות הפיצוי וקובע כי יתרונות הפיצוי, בהקשר זה, מוגבלים כראוי למי שנפגעו באמת מהפליה. בנוסף, היא דוחה את הטענה כי הקריטריונים הקיימים אינם מספקים, וטוענת כי עקרונות ההגינות והשוויון נשקלו כדין. לבסוף, בשל אופי הבקשה, חויבו המבקשים לשלם לאוצר המדינה 5,000 ₪ בגין הוצאות התדיינות מיותרות.