ת"א 35667-02-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט בבקשה למינוי בורר** **רקע עובדתי:** הבקשה נסובה סביב סכסוך בין בעל זכויות בנכס מקרקעין (להלן: "המבקש") לבין חברה יזמית (להלן: "הלה הנדסה") בנוגע לפרויקט תמ"א 38. הצדדים חתמו ביום 05.03.2014 על הסכם מסגרת, אשר כלל "שטר בוררות". שטר זה קבע כי סכסוכים בין הצדדים יימסרו להכרעת "בוררי זבל"א", כאשר כל צד ימנה עורך דין מטעמו שישמש כבורר, והכרעתם המוסכמת של שני הבוררים תהא סופית. בנוסף, ההסכם קבע כי "בכל מקרה וצד שהוא אשר יבקש למנות בורר יחיד או בורר שלישי שלא בהסכמה ו/או בניגוד לדעת הצד שכנגד יפקע שטר בוררות זה, והוא יהא בטל ומבוטל וכל צד יהא רשאי לפנות לביהמ"ש המוסמך בענייננו". לאחר שהתגלעו מחלוקות בין הצדדים, הודיע המבקש על ביטול ההסכם. משסירבה הלה הנדסה למנות בורר מטעמה, הגיש המבקש בקשה לבית המשפט להורות על מינוי בורר זבל"א מטעמה, וכן על מינוי בורר שלישי שיכריע בין הבוררים, או לחלופין, על מינוי בורר דן יחיד. **ההחלטה והנימוקים המשפטיים:** 1. **דחיית הבקשה נגד צדדים שלישיים (סעיפים 6 להחלטה):** * **עיקרון יסוד:** בית המשפט קבע כי הבקשה למינוי בורר, כפי שהוגשה, חייבת להידחות על הסף נגד המשיבים 2, 3 ו-4. הנימוק העיקרי הוא שצדדים אלו אינם צדדים להסכם המסגרת ו/או לשטר הבוררות, וכן לא הוכח כי הסכימו לצרפם להליך הבוררות. * **ניתוח משפטי:** עיקרון יסוד בדיני בוררות הוא כי הכפיפות להליך הבוררות מחייבת הסכמה מפורשת של הצדדים. ההחלטה מדגימה את העיקרון לפיו אין להרחיב את התחולה של הסכם בוררות מעבר להיקף ההסכמה המפורשת של הצדדים, אלא אם כן קיימת הצדקה חריגה, כמו במקרה של "הלכת מעגלי ההרחבה" (המאפשרת, בנסיבות מסוימות, לכלול בהליך בוררות צדדים שאינם חתומים ישירות על הסכם הבוררות, אך קיימת ביניהם מערכת יחסים המצדיקה זאת). בהיעדר נימוק מספק לכך שהמשיב 2, למשל, נחשב כמי שהסכים להיות חלק מהליך הבוררות, או שהמשיבה 4 (מנהלת הפרויקט) הינה הכרחית להליך, נדחתה הבקשה נגדם. * **חידוש/דגש:** הדגש על כך שגם כאשר צדדים מזוהים עם אחד הצדדים העיקריים (כמו המשיב 2, הבעלים והמנהל של הלה הנדסה), אין בכך כשלעצמו להקים עילת חיובם בהליך בוררות, אלא נדרשת הסכמה מפורשת או זיקה אחרת מוכחת. 2. **הדיון בשטר הבוררות והמנגנון החריג (סעיפים 7-10 להחלטה):** * **הסכמת הצדדים והפרתה:** בית המשפט הכיר בכך שהדין הישראלי אינו שולל בוררות זבל"א או בוררות במספר זוגי של בוררים. כמו כן, הפנה לסעיף 8(ג) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, המאפשר לבית המשפט למנות בורר יחיד במקרים מסוימים, ולתוספת הראשונה לחוק, המאפשרת מינוי בורר נוסף במקרה של מספר זוגי של בוררים. * **הקונפליקט המרכזי - סעיפים 3.3 ו-3.7:** עיקר הקושי בהחלטה נבע מהניסוח הבעייתי של שטר הבוררות. סעיפים 3.3 ו-3.7 של שטר הבוררות *שללו במפורש* את האפשרות של מינוי בורר יחיד או בורר שלישי, קבעו כי במקרה כזה "יפקע שטר בוררות זה, והוא יהא בטל ומבוטל", וכי כל צד יהיה רשאי לפנות לבית המשפט. * **הניתוח המשפטי של בית המשפט:** * **הפרשנות המילולית:** בית המשפט נתן משקל מכריע לפרשנות המילולית של הוראות שטר הבוררות. הוא קבע כי הצדדים הניחו (גם אם באופן תמוה) שאפשרות מעשית להשגת הסכמה בין שני בוררים קיימת, ושללו במפורש את אופציית מינוי בורר שלישי או בורר יחיד. * **עקרון חופש החוזים והסכמת הצדדים:** בהתאם להלכות בית המשפט העליון (כפי שהובאו בהחלטה), נקודת המוצא היא מתן תוקף להסכמת הצדדים. בית המשפט הדגיש כי אין מקום לכפות על הצדדים הסכמה חדשה או לנסח עבורם הסכמה שונה מזו שחתמו עליה, במיוחד כאשר הם בחרו במתווה בוררות "חריג ללא 'גלגלי עזר', חסר כל היתכנות להכרעה". * **סעיף 3.5 - אבעיה לבית המשפט:** נדחתה גם האפשרות לפתור את הסבך דרך סעיף 3.5, המאפשר לבוררים לפנות לבית המשפט "באבעיה". בית המשפט קבע כי סעיף זה נועד למקרים בהם נדרשת הכרעה בשאלה משפטית ממוקדת, ולא להפיכת בית המשפט לגורם מכריע בסכסוך עצמו, במיוחד כאשר ההסכמה המקורית של הצדדים שוללת את האפשרות הזו. * **החידוש/הדגש:** ההחלטה מדגימה בעוצמה את גבולות ההתערבות השיפוטית בהליכי בוררות. כאשר הסכם הבוררות מכיל הוראות ברורות, גם אם חריגות או בעייתיות, אשר שוללות במפורש דרכי הכרעה מסוימות (כמו מינוי בורר שלישי או בורר יחיד), בית המשפט לא יתערב כדי "לתקן" את ההסכם או לכפות על הצדדים מתווה שונה מזה שהסכימו עליו. הדגש הוא על כיבוד רצון הצדדים המבוטא בהסכם הבוררות. 3. **סוגיית ההוצאות המותנות (סעיף 11 להחלטה):** * **טענת המשיבים:** המשיבים טענו כי המבקש חסום מלעתור למינוי בורר בשל אי תשלום הוצאות שנפסקו בהליך קודם. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קיבל את פרשנות המשיבים כי ההוראה בדבר תשלום ההוצאות "במידה ותוגש תובענה חדשה כנגד המשיבים או מי מהם" חלה גם על הבקשה הנוכחית, מכיוון שהיא מהווה תובענה חדשה נגד חלק מהמשיבים. עם זאת, בהחלטה קודמת, בית המשפט נמנע מלעכב את ההכרעה בבקשת המינוי בשל שיהוי בהעלאת טענה זו. (אין בהחלטה הנוכחית הכרעה סופית לגבי תשלום ההוצאות, אלא התייחסות לשאלת פרשנותן). * **ניתוח משפטי:** ההחלטה מתייחסת להיבט טכני-פרוצדורלי של תשלום הוצאות מותנות, כדרך למניעת הגשת הליכים נוספים בטרם מילוי חובות קודמות. ההדגשה היא על הפרשנות הרחבה של תנאי זה, כך שיחול גם על הליכים חדשים מול אותם צדדים. 4. **ההכרעה הסופית (סעיף 12 להחלטה):** * **סיכום:** בית המשפט חזר וקבע כי הסכמת הצדדים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשטר הבוררות, אינה מאפשרת מינוי בורר שלישי או בורר יחיד. כפיית המשיבה למנות בורר מטעמה, לבדה, לא תקדם את בירור המחלוקת אלא תנתב אותה למבוי סתום. * **הפתרון האלטרנטיבי:** בית המשפט הזכיר כי למבקש נותר פתרון לאור ההוראה בשטר הבוררות לפיה "...וכל צד יהא רשאי להביא את ענינו לביהמ"ש המוסמך". משמע, לאחר שהסכם הבוררות התברר כבלתי ישים בהתאם להוראותיו, הדרך לפנות לבית המשפט לגבי המחלוקת העיקרית. * **התוצאה:** הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות. **עקרונות משפטיים מרכזיים והחידושים:** * **כיבוד הסכמת הצדדים בדיני בוררות:** העיקרון המרכזי המונח בבסיס ההחלטה הוא כיבוד רצון הצדדים כפי שבא לידי ביטוי בהסכם הבוררות. בית המשפט לא התערב במנגנון הבוררות שהוסכם עליו, גם אם הוא הוביל למבוי סתום, משום שההסכמה המפורשת של הצדדים שללה דרכי הכרעה חלופיות. * **גבולות ההתערבות השיפוטית:** ההחלטה מדגימה את גבולות ההתערבות של בית המשפט בהליכי בוררות. רק במקרים חריגים, כאשר הסכם הבוררות אינו ניתן לביצוע או שיש בו פגמים מהותיים, בית המשפט ייכנס לתמונה. במקרה זה, למרות שהתוצאה אינה אידיאלית עבור המבקש, ההחלטה מכבדת את ההסכמה החוזית. * **פרשנות הוראות שטר בוררות:** ההחלטה מדגימה את החשיבות של ניסוח מדויק ומפורש בהסכמי בוררות. ניסוחים חריגים, כמו שלילת מינוי בורר שלישי, נתפסים כבעלי משקל מכריע. * **תוקף הסכם בוררות לאחר ביטול ההסכם הראשי:** בית המשפט אימץ את עמדת המבקש (וכן את ההלכה הפסוקה) כי תנית בוררות יכולה להמשיך ולהיות תקפה גם לאחר ביטול ההסכם הראשי, אך תוקפה מותנה בכך שניתן ליישם את מנגנון הבוררות כפי שהוסכם. **מסקנה:** ההחלטה מדגישה את נאמנות בית המשפט לעיקרון חופש החוזים וסופיות ההסכמים, ובפרט בהסכמי בוררות. כאשר הצדדים בחרו במנגנון בוררות ספציפי, גם אם הוא מורכב או בעייתי, ושללו מנגנוני הכרעה חלופיים, בית המשפט לא יחליף את רצונם בהחלטותיו, אלא יאפשר להם לפנות לבית המשפט להכרעה במחלוקת, כאשר מנגנון הבוררות אינו כשיר עוד.