בג"צ 7118/20

תקציר

העתירה בפני בית המשפט מבקשת לבחון מחדש את החלטת רשויות התביעה שלא להעמיד לדין שני משיבים בגין עבירה של גרימת מותה של בתו של העותר, וכדי לתמוך בטענתם מבקשים העותרים גישה לחומרי החקירה. בית המשפט מכיר בכך שלרשויות התביעה שיקול דעת רחב בהערכת ראיות ובהפעלת שיקול דעתן התביעה. טענות העותרים מתמקדות במהימנות הראיות, המצמצמת עוד יותר את מידת ההתערבות השיפוטית. בית המשפט מוצא כי החלטת המדינה שלא להגיש כתב אישום נגד שני המשיבים אינה בלתי סבירה, ובוודאי לא קיצונית, שכן היא התקבלה לאחר ניתוח מעמיק של חומר הראיות והתייעצויות עם גורמים אחרים. המדינה שקלה את נסיבות המקרה, לרבות מהירות נהיגתו של המשיב מס' 2, ה"תחרות" הנטענת בין שני המשיבים ותנאי הראות. באשר למשיב מס' 3, החלטת המדינה מוצדקת בשל קשיים בביסוס קשר סיבתי בין מעשיו לבין המוות, כמו גם היעדר ראיות לתחרות. בית המשפט מכיר בכאבם של העותרים אך מדגיש כי פסק הדין אינו מסיים את העניין; ניתן להעלות כל טיעון במהלך המשפט או גזר הדין. מאחר שבקשת העותרים נעדרת כל שחר, העתירה נדחית ולא נפסק הוצאות.