ע"ע 209/06

תקציר

בפסק דין זה פסקה כב' השופטת נילי ארד מבית הדין הארצי לעבודה בבקשה של ימית א. ביטחון 1998 בע"מ (המבקשת) לעכב ביצוע פסק דין קודם של בית הדין האזורי בירושלים לטובת שני עובדים לשעבר, אלי אפרים ויוני רובין (המשיבים). בית הדין האזורי הורה לימית א. ביטחון לשלם למשיבים הטבות ופיצויים שונים עם סיום העסקתם, לרבות פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשות לקרן פנסיה, דמי הבראה, דמי חגים ופדיון חופשה שנתית. חברת האבטחה המבקשת טענה כי עבודתם של המשיבים הופסקה משום שלא עמדו בדרישות שהציב בית החולים אליו שובצו, וכי הצעתם לשבץ מחדש את המשיבים לתפקידים שונים הייתה סבירה. מנגד, טענו המשיבים כי פוטרו ללא הודעה מוקדמת מתאימה וללא פיצויי פיטורים. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבים, והביא את ימית א. ביטחון לערער על ההחלטה ובמקביל להגיש בקשה לעיכוב ביצוע. החלטת השופטת ארד דחתה את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע, וקבעה כי מי שזכה בעניינו זכאי לפירות זכייתו, כאשר שיהוי הוא החריג. השופט קבע כי המשיבים זכאים להטבות שהעניק להם בית הדין האזורי, שהתבססו על דיני העבודה המגנים. אלה כללו פיצויי פיטורים, דמי הבראה, דמי חגים והפרשות לקרן פנסיה. כמו כן, השופט הורה כי הוצאות הבקשה ייחשבו בפסיקת ההוצאות בערעור. עם זאת, בשל נסיבות הפיטורים שיזמו המשיבים, בחרה השופטת לעכב את ביצוע פסק הדין בעניין דמי הודעה מוקדמת. עיכוב זה הותנה בכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט סכום השווה לדמי ההודעה המוקדמת או ימציא ערבות בנקאית לטובת המשיבים בתוך 21 יום.