ק"ג 43266-12-20

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תביעה שהגיש תובע, המבקשת להיות מוכרת כ"אלמנתו של הפנסיונר" מר ראול חי אפשטיין, וכתוצאה מכך תובעת קצבת שאירים מהנתבעת, המוסד לביטוח לאומי של עובדי הביטוח הלאומי של מבטחים בע"מ. המחלוקת המרכזית היא האם התובע ומר אפשטיין חיו יחד בשנה שקדמה למותו במאי 2020. החלטת בית המשפט אינה לטובת התובע. מסקנתה היא שהתובעת לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לכך שפרידתה ממר אפשטיין הייתה זמנית. הראיות שהוצגו, לרבות תיעוד ועדויות עדים, מצביעות על הפרדה קבועה. מעשיו של מר אפשטיין, כגון השכרת דירה משלו, ריהוטה ושינוי כתובתו הרשמית, יחד עם הצהרותיו ומעשיו של התובע עצמו, מצביעים על שבר סופי. זאת ועוד, טענת התובעת כי הפרידה נבעה מבעיות נפשיות של מר אפשטיין בעקבות אירוע רפואי היא חסרת אמינות ואינה נתמכת בראיות. מאחר ובני הזוג לא חיו יחד למעלה משנה לפני מותו של מר אפשטיין, התובעת אינה עונה על ההגדרה של "אלמנת פנסיונרים" לפי חוק המבטחים. אשר על כן, בית הדין דוחה את התביעה ומורה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעת, תוך זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. החלטה זו מתקבלת לאחר הערכת הנסיבות ושקילת הראיות שהוצגו.