ת"א 54083-11-19

תקציר

פסק דין זה דן בשתי תביעות הנובעות ממיזם עסקי משותף בין רשף אלחנן ושגיא בר דרומה. התביעה הראשונה, שהגיש אלחנן, מבקשת 450 אלף שקל כיתרת התשלום בגין מכירת מניותיו לבר דרומה. התביעה השנייה, תביעה שכנגד שהוגשה על ידי בר דרומה ורשף בר דרומה בע"מ, מבקשת פיצוי בסך 699,902 שקל בגין הפסדים כספיים שונים שנגרמו לכאורה עקב הפרת חובת אי התחרות ושימוש לרעה של אלחנן בכספי החברה. בית המשפט מצא כי התשלום שמבקש אלחנן אכן קשור לחובת אי התחרות שלו, כפי שנקבעה בהסכם רכישת המניות, ולא לתמורה בגין מכירת מניותיו. כמו כן, בית המשפט קבע כי אלחנן לא עמד בהתחייבותו לאי תחרות, ובכך ויתר על זכותו ליתרת התשלום. לפיכך, תביעתו העיקרית של אלחנן נדחית, והוא חויב בהוצאות המשפט של בר דרומה ורשף בר דרומה בע"מ ובשכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪. בהתייחסו לתביעה שכנגד, בחן בית המשפט כל אחד משנים עשר המרכיבים של דרישות התובעים שכנגד. ארבעה מרכיבים אלה לא הוכחו ואף לא זכו להתייחסות בתצהירים ובסיכומים של התובעים שכנגד, ועל כן יסודות אלה נדחים. לגבי שמונת הרכיבים הנותרים, בית המשפט מצא כי אלחנן אכן קיבל 148,451 ₪ הקשורים להחזר חוב מס ועוד 100,000 ₪ ששולמו עבורו לצד שלישי, האחים תקווה. עם זאת, מאחר שאלחנן הפר את חובת אי התחרות, הוא אינו זכאי לתשלומים אלה. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי על אלחנן להשיב סכומים אלה לתובעים שכנגד. מנגד, בית המשפט דחה את טענות התובעים שכנגד לגבי ששת המרכיבים הנותרים, שכן הן לא הוכחו או התייחסו די הצורך לעסקאות שהתרחשו לפני חתימת הסכם רכישת המניות, מה שהופך אותן ללא רלוונטיות. בסיכומו של דבר, תביעתו של אלחנן נדחית, והוא חויב לשלם לבר דרומה ולרשף בר דרומה בע"מ הוצאות בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין. בתוך כך, בר דרומה ורשף בר דרומה בע"מ זכאים לסך של 258,451 ₪ מאלחנן, המייצגים את התשלומים שקיבל אך לא היה זכאי להם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה שכנגד. בנוסף, אלחנן חויב בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.