סק"כ 51/09

תקציר

פסק הדין המדובר התמקד בערעור על סעיף בהסכם הקיבוצי הכללי בנוגע לביטוח פנסיוני חובה בישראל, שקבע את גילאי התחולה המינימליים – 20 לנשים ו-21 לגברים. כמה ארגוני תמיכה טענו כי הוראה זו מהווה אפליה על רקע גיל, מין ואפליה דתית עקיפה, וטענו כי התיקון שלה יכלול את כל העובדים מעל גיל 18. בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה נילי ארד, בחן האם יש מקום להתערבות בהסכם הקיבוצי. בית הדין מצא תיקון זה מיותר, והדגיש כי ההסכם הקיבוצי הוא תוצאה של משא ומתן ממושך, המשקף איזון אינטרסים המתחייב ממאפייני שוק העבודה, לרבות גילאים אופייניים לכניסה לשוק העבודה לאחר השירות הצבאי. בית המשפט קבע כי הבדלי הגיל אינם מפלים שכן הם עולים בקנה אחד עם נורמות וחובות חברתיות, כמו שירות צבאי, והיו מידתיים בהשגת מטרות חברתיות לגיטימיות. טענות התובעים נדחו הן בשל סוגיות פרוצדורליות – לא הועלו התנגדויות במועד – והן מטעמים מהותיים, המאשרים כי ההסכם אינו מלמד על הפליה פסולה ואינו מחייב שינוי שיפוטי.