תל"פ 2136/09

תקציר

פסק הדין מחזק את צווי ההריסה השיפוטיים משנת 1903 של 32 מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי על אדמות מדינה על ידי קבוצת מבקשים משבט אבו אלג'יאן. המבנים נבנו ללא היתרים ולא ניתן היה לזהות את בעליהם למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של הרשויות. המבקשים טענו כי מעשי המדינה היו שערורייתיים ומפלים, ופגעו בקניין, בכבודם ובזכותם להליך הוגן, אך השופט דחה טענות אלה. פסק הדין מכיר בקושי במצבם של המבקשים, אך מדגיש כי הם נדרשו לפנות את הקרקע ומעניק להם תקופת חסד של שנה לנהל משא ומתן ולארגן חלופות. השופט גם מורה למבקשים לשלם למשיב (ככל הנראה המדינה או גוף ממשלתי) הוצאות בסך 1,000 ₪ כל אחד. ההחלטה מתבססת על סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, המאפשר הוצאת צווי הריסה במקרים בהם לא ניתן לקיים הליך פלילי, כדי למנוע בנייה בלתי חוקית ולשמור על האינטרס הציבורי. סעיף זה נקבע כי חל שכן חוסר שיתוף הפעולה של המבקשים מילא אחר התנאים למתן הצווים, והאינטרס הציבורי של המדינה בפינוי המבנים נראה כגובר על האינטרסים האישיים של המבקשים. עוד מציינת השופטת כי למבקשים יש פתרון למגורי קבע ועיכוב של שנה בביצוע יוצר הזדמנות למשא ומתן. הזכות לערער על פסק הדין מותרת תוך 45 יום.