בש"א 8813/01

תקציר

בית המשפט העליון ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך שיקבע האם מתקיימים התנאים להגשת תובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן. המבקשים, מנויים של ספק שירותי אבטחה, הגישו בקשה לאישור ייצוגית ותביעה נגד החברה בגין גביית אגרת רישיון תקשורת שלא כדין מהם ומלקוחות אחרים, שבוטלה בשנת 1995. החברה טענה כי המבקשים חסרי מעמד, לא הפגינו תום לב וכי גודל הקבוצה אינו מצדיק תביעה ייצוגית. עם זאת, בית המשפט מצא כי למבקשים הייתה עילת תביעה אישית והם עמדו בדרישות על פי CPL לאישור ייצוגית. בית המשפט קבע כי המבקשים הגישו את התביעה בתום לב, מספר הלקוחות שנפגעו הצדיק תביעה ייצוגית, והמבקשים יכלו לייצג כראוי את הקבוצה. בנוסף, התובענה הייצוגית הייתה הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, ולמבקשים היה יסוד סביר להאמין שהם מייצגים את האינטרסים של הקבוצה. בית המשפט נעתר לבקשת המבקשים לגילוי מסמכים לצורך קביעת היקף הייצוגית.