בד"מ 9/17

תקציר

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מצאה את עו"ד אברהם המר אשם בכך שלא השיב לתלונה שהוגשה נגדו, המהווה התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. עם זאת, הוא זוכה מהאישומים הקשורים לשליחת יד עם כספי פיקדון, הפרת חובת אמונים ומסירות ללקוח. הוועדה הרשיעה את האמר למרות טענותיו כי נפל קורבן לתרמית שתוזמרה על ידי חברה קבלנית ששכרה אותו לפתיחת חשבון נאמנות. המר לא השיב לתלונה הראשונית שנשלחה אליו, וההסבר שלו לכך שלא עשה זאת - בשל בעיות בריאותיות וכלכליות - לא נחשב לתירוץ תקף. הוועדה הדגישה את חשיבות המענה לפניות לשכת עורכי הדין וציינה כי מחובתו של עורך דין לעשות זאת בזמן ובאמת. בגין העבירה של אי מתן מענה נגזרו על המר שלושה חודשי השעיה בפועל מלשכת עורכי הדין ושישה חודשי מאסר על תנאי, לצד שנתיים מאסר על תנאי. הוועדה בחרה שלא להטיל קנסות כספיים בהתחשב במצבו הכלכלי והבריאותי. גזר דין זה מגיע על רקע עברו המשמעתי של המר, הכולל הרשעות קודמות רבות, חלקן דומות לעבירה הנוכחית. הוועדה הדגישה כי ריבוי ההרשעות עלול להחמיר את העונש, ובמקרה זה הוא הביא לענישה חמורה יותר.