פ"ל 4466-06-13

תקציר

השופט מצא את הנאשם אשם בנהיגה בשכרות תחת השפעת סמים. השוטרים עצרו את הנאשם לאחר שהבחינו ברכבו חונה באופן חשוד בצד הדרך, והתנהגותו הלחוצה ועיניו האדומות העלו חשד סביר כי הוא תחת השפעת סמים. בחיפוש כדין ברכבו נמצאו שני ג'וינטים, אשר יחד עם עיניו האדומות של הנאשם, העלו חשד סביר כי השוטרים ידרשו דגימת שתן או דם לבדיקה. הנאשם הסכים לחיפוש ברכבו ובביתו לאחר שנודע לו על זכותו לסרב, ובחיפושים נמצאו אביזרי סמים. למרות שלא נמסר לנאשם על זכות השתיקה לפני החיפושים, הראיות שהושגו קבילות. השופט מצא את דיווחי השוטרים על האירועים אמינים יותר מאלה של הנאשם. הנאשם סירב למסור דגימת דם, שלטענתו נבעה מחשש למחטים. עם זאת, השופט לא מצא הסבר זה משכנע, במיוחד לאור היעדר ראיות תומכות. זאת ועוד, בדיקות השתן הפרטיות שהגיש הנאשם כראיה לא נערכו בתנאים המתאימים לצרכים משפטיים ולא הוכיחו את חפותו במאזן ההסתברויות. ככלל, השופט מצא את הנאשם אשם בנהיגה בשכרות תחת השפעת סמים על בסיס החזקה הקבועה בפקודת התעבורה, ולא אשם באישום החלופי של נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים.