בר"ע 30278-02-17

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה להארכת המועד להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטה קודמת של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. ההחלטה המקורית דחתה את בקשת המבקשים לבטל פסק דין שניתן נגדם שלא בפניהם. המבקשים לא הגישו כתב הגנה בתגובה לתביעה שהגיש נגדם המשיב בנוגע לזכויות סוציאליות הקשורות להעסקתו של המשיב ולהפסקתו. בית הדין לעבודה פסק לטובת המשיבה, והורה למבקשים לשלם סכומים משמעותיים כפיצויי פיטורים, דמי חופשה, גמול שעות נוספות וגמול אחר. המבקשים טענו כי הייתה להם עילה טובה להארכת המועד בשל שריפה בבית וקשיים כלכליים שחווה המבקש מס' 2 לאחר מכן. עם זאת, השופט קבע כי נימוקי המבקשים אינם מהווים נסיבה מיוחדת משום שלא הביאו ראיות לטענותיהם והבקשה לא נתמכה בתצהיר. למרות זאת, השופט פסק לטובת המבקשים, וקיבל את בקשתם להארכה על סמך הסיכויים הניכרים לבקשת רשות ערעור. השופטת הדגישה את מדיניות בתי הדין לעבודה ליישב תביעות לגופן ואת הסכום המשמעותי שנפסק למשיב בפסק הדין הקודם, במיוחד נוכח העובדה שלא ניתנה למבקשים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. עם זאת, חויבו המבקשים לשלם למשיב 5,000 ש"ח בתוך 30 יום כפיצוי על השיהוי בהגשת הבקשה והפגיעה בסופיות הדיון. ההחלטה על הארכת המועד התקבלה למען הצדק, ובקשת רשות הערעור תועבר לשופט אחר להכרעה נוספת. פסק הדין הסתיים בהתנצלות על העיכוב במסירת ההחלטה ונשלח לשני הצדדים.