ת"א 63983-01-20

תקציר

התובע, עצמאי לשעבר שהפעיל קפיטריה בבית ספר, תבע את הנתבע לפיצויים ופיצויים, בטענה כי האחרון פתח נגדו שלא כדין בהליכי גבייה. התובע טען כי מעשיו של הנתבע מהווים לשון הרע וגורמים לו לעוגמת נפש ולהפסדים כספיים שונים. הנתבעת טענה כי הליכי הגבייה היו מוצדקים משום שהתובעת ערבה לחובותיו של צד שלישי, מר אוחיון, שהפעיל עסק נפרד. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי הליכי הגבייה של הנתבעת היו בלתי חוקיים. בית המשפט קיבל את עדותו של התובע כמהימנה וציין כי הראיות תומכות בטענותיו. בית המשפט אמנם דחה את תביעת לשון הרע בהתבסס על ההגנה המוחלטת שמקנה סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, אך פסק לטובת התובע בעילה נזיקית ופסק לו פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 10,000 ₪. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 ₪. השופטת מתחה ביקורת על חוסר תשומת הלב לפרטים של הנתבע והתנהלותו הרשלנית בפתיחת הליכי גבייה נגד התובע, למרות ניסיונותיו להבהיר כי אין לו חובות שטרם נפרעו והוא אינו קשור לעסקיו של מר אוחיון. למרות שהתובע היה אשם מעט באיחור בהגשת התנגדות, בית המשפט ראה בנתבעת אחראית העיקרית לעוול שנגרם. ההחלטה התקבלה לטובת התובעת, והנתבע חויב לעמוד בקנסות הכספיים שהוזכרו לעיל.