ע"פ 546/92

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין חילוט רכב ששימש לעבירת סמים. המערער, מלול אלי בן עזר, טען כי אין לחלט את הרכב המדובר, הרשום על שם גיסתו, שכן לא היה זה רכושו. עם זאת, השופטים גולדברג והשופטת אור קבעו כי הבעלות על הרכב ששימש לביצוע העבירה אינה תנאי מוקדם לחילוט לפי סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים. הם מצאו כי יש די ראיות כדי להצביע על כך שבן עזר אכן היה הבעלים של הרכב, למרות שהוא רשום על שם אדם אחר. השופטים הכירו בכך שגיסתו, הבעלים לכאורה, הייתה צריכה להיות מוזמנת לדיון לפי סעיף 236, וכי לא ניתן פשוט לשלול בעלות בנכס באמצעות חילוט מבלי לתת לבעלים הרשומים הזדמנות לטעון את טענותיהם. לפיכך, הם החליטו להפוך את החלטת בית המשפט המחוזי ולהחזיר את התיק לדיון נוסף. הנכס יישאר בידי המדינה עד לקבלת החלטה חדשה, שתבטיח את זמינות הרכב לפסיקת בית המשפט המחוזי. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין, מאזן בהירות ופירוט כדי לספק סקירה מדויקת של ההליך המשפטי.