פ"ה 51506-06-13

תקציר

המקרה החריג בפני בית הדין הוגש על ידי שותפות תובעת המבקשת להכיר ביחסי עובד-מעביד עם הנתבעת, גלית צור, למרות היחסים החוזיים הקיימים ביניהם. השותפות גם הציעה לשלם לגלית פיצויי פיטורים. גלית, להגנתה, הסכימה עם טענת השותפות וטענה גם לזכויות נוספות, לרבות הפרשי שכר, על בסיס קיומם של יחסי עובד מעביד. בית הדין בחן את טיב היחסים מעבר להגדרה המוסכמת והגיע למסקנה כי גלית אכן הייתה שותפה בשותפות. נקבע כי יחסי עובד-מעביד החלו באוקטובר 2009 ונמשכו עד ינואר 2013, אז פוטרה גלית. עוד קבע בית הדין כי השותפות, יחד עם אריה קמיל ודני טרשנסקי - בעלי שתי החברות שהקימו את השותפות - היו מעסיקים משותפים. כמו כן, נקבע כי השכר האחרון בסך 23,000 ₪ עליו הסכימו הצדדים יהיה השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות אחרות. גלית הייתה זכאית לקבל פיצויי פיטורים בסך 76,666 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. סכום זה כלל 57,500 שקל שכבר הופקדו על ידי השותפות. כמו כן נפסקו לה הפרשי שכר בסך 151,694 שקל, ו-25 אלף שקל כפיצוי על היעדר שימוע לפני פיטורים, שגם הם צברו ריבית אם לא שולמו בתוך 30 יום. בנוסף, חויבו הנתבעים שכנגד לשלם לגלית הוצאות משפט בסך 18,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום מיום קבלתו בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים, והם יקבלו הודעה על פסק הדין בדואר.