ת"א 681/00
פסק-דין מחוזי חיפה
תקציר
התובעת, מפעל פלסטיק, האשימה את הנתבעת בהפרת המדגם הרשום של מושב באצטדיון בישראל. נטען כי הנאשם העתיק את הדגימה באמצעות הנדסה לאחור והעביר את התבנית מחוץ לישראל לצורך ייצור. המושב המדובר היה אמור להימכר בקפריסין וביוון, תוך תחרות עם מושבי התובעת. השאלה המשפטית העיקרית הייתה האם מעשיה של הנתבעת בישראל עולים כדי הפרה של המדגם הרשום בישראל, בהתחשב בעקרון הטריטוריאליות שבדיני הקניין הרוחני. בית המשפט מצא כי מעשיו של הנאשם לא היוו עבירה. תבנית המושב לא יוצרה בארץ אלא בחו"ל, והפעילות המפרה התרחשה מחוץ לגבולות ישראל. כך, על פי עקרון הטריטוריאליות, לא הייתה פגיעה במדגם של התובעת. כמו כן, בית המשפט קבע כי מעשיו של הנתבע אינם עולים כדי הפרה תורמת, שכן לא הייתה הפרה ישירה בתוך ישראל. בנוסף, דחה בית המשפט את טענותיה החלופיות של התובעת בדבר גזל סוד מסחרי והתעשרות שלא כדין. התובע לא נקט אמצעים סבירים כדי לשמור בסוד את סודות עיצוב המושב שלו, ומעשיו של הנתבע לא היוו עוולה נזיקית לפי חוק עוולות מסחריות. גם טענת התובעת להתעשרות שלא כדין נכשלה, שכן בית המשפט לא מצא ראיות לתחרות בלתי ראויה או בלתי הוגנת מצד הנתבעת. לסיכום, בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הפרה את זכות המדגם של התובעת בדגם מושב האצטדיון, ועל התובעת לפנות למדינה בה אירעה ההפרה הנטענת.
ת"א 681/00 סופר-פלסט בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, מחוזי (30.1.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.