עפ"ת 31341-06-13

תקציר

בתיק תעבורה 9950-11-11 הורשע המערער בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, בהיותו ללא רישיון ובנהיגה ללא ביטוח תקף, לאחר שהודה באשמה. בית משפט קמא גזר עליו שמונה חודשי מאסר בפועל, ובמקביל הוחל עליו עונש מאסר על תנאי של שמונה חודשים מתיק קודם משנת 2012. בנוסף, הוטלו 12 חודשי מאסר על תנאי, שיוחלו אם המערער עבר עבירה דומה בתוך שלוש שנים, לצד שמונה חודשי פסילת נהיגה מיום שחרורו ופסילה נוספת על תנאי של שלושה חודשים. בא כוח המערער טען בערעור כי בית משפט קמא היה נוקשה יתר על המידה, בפרט בכל הנוגע למאסר, ולא שקל את רכישת רישיון הנהיגה על ידי המערער לאחר מכן, את נסיבותיו האישיות – הכוללות את אובדן הוריו ואחיו ואחריות לאחיותיו – ואת טיעוני ההגנה להארכת עונש המאסר על תנאי בעבר. בערעור נטען כי שיקולים אלה לא נשקלו כראוי, במיוחד בהתחשב בכך שהמערער תיקן את ליקויי הרישוי שלו לאחר ביצוע העבירה. למרות טענות אלה, דחה בית המשפט את הערעור וציין כי העבירות המדוברות הן חלק מדפוס פעולה, וזוהי העבירה הרביעית מסוגה של המערער למרות שעונש מאסר על תנאי משנת 2009 תלוי מעליו. בית המשפט הכיר בכך שמעשיו של המערער ועבירות חוזרות ונשנות מצביעים על התעלמות מכוונת מהוראות החוק, תוך הדגשת הסכנות הטמונות בנהגים ללא רישיון. בית המשפט אישר כי יש צורך באמצעים חמורים, כולל מאסר, כדי לטפל ולמתן את האיומים הנשקפים מנהיגה בלתי מורשית, בדומה למשחק מסוכן המשול ל"רולטה רוסית" בכבישים. למרות שהכיר במעמדו הנוכחי של המערער ברישיון, בית המשפט לא מצא הצדקה לשינוי משמעותי בעונש, תוך הדגשת הצורך בעקביות באכיפת העונשים על עבריינים רגילים. המערער חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 3.11.2013, כאשר תנאי הערבות נותרו בתוקף עד להתייצבותו למאסר.