ת"א 11548/06

תקציר

התובע, בעל רכב פיג'ו 206, ביטח את רכבו אצל הנתבעת לצורך ביטוח מקיף, לרבות כיסוי לסיכוני גניבה. הרכב נגנב מרשותו של עובד התובעת, רועי לוי, חודשיים לאחר רכישתו. התובע תבע מהנתבע 55,000 ₪, את שווי הרכב בעת הגניבה, בתוספת סכומים נוספים בגין עוגמת נפש, אספקת רכב חלופי ושכר טרחת עורך דין. הנתבע סירב לשלם, בטענה כי התובע מכר את הרכב לרועי ולכן לא היה בבעלותו בעת הגניבה. בנוסף, טענה הנתבעת כי התובע הסתיר ממנה, בכוונת מרמה, את העובדה שהרכב עבר בעבר תאונה קשה, ולכן הפר את חוזה הביטוח. לטענת הנתבעת, הרכב לא היה מצויד בציוד המגן הנדרש על פי הפוליסה, וגם מסיבה זו התובעת לא הייתה זכאית לקבל תגמולי ביטוח. בית המשפט קיבל את גרסת התובע לפיה הרכב לא נמכר לרועי, אלא רק שימש אותו, ולכן בעלותו של התובע ברכב בעת הגניבה לא הייתה שנויה במחלוקת. בנוסף, מצא בית המשפט כי התובעת לא הסתירה כל מידע מהנתבעת בכוונת מרמה, ולא הפרה את חוזה הביטוח. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי ברכב הייתה מערכת אזעקה, אשר היוותה את ציוד המיגון הנדרש על פי הפוליסה, ועל כן התקיים התנאי המוקדם לקיומו של כיסוי ביטוחי בהקשר זה. בית המשפט קבע את שווי הרכב בעת הגניבה על 40,000 ₪, ופסק לתובע 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב איחור הנתבע בתשלום תגמולי הביטוח. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בנוסף לתגמולי הביטוח.