ת"פ 36253-05-20

תקציר

השופט, אייל קאהו, פתח וציין כי הם הקדישו תשומת לב רבה לעדויות העדים ובחנו את מכלול הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. ההחלטה התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק, ונמצא כי התביעה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם אשם בעבירה בה הואשם. גורם מרכזי להיווצרות הספק היה החלטת התביעה להגיש כראיה את הודעתה של רחל – בת זוגו של הנאשם – שזיכתה את הנאשם. פעולת התביעה יצרה קושי לוגי, שכן היא הסתכמה בכך שהמדינה "מדברת בשני קולות". השופט הדגיש כי חובת ההגינות של התביעה אינה משתרעת על הצגת ראיות הסותרות את עניינה שלה. פעולה זו, יחד עם החלטת התביעה שלא לחקור את רחל חקירה נגדית, החלישו את טענותיה שלה ותרמו באופן משמעותי להיווצרות הספק הסביר. מרכיב מרכזי נוסף בהכרעת הדין היה הערכת מהימנותם של העדים. השופט מצא את עדויותיהם של עדי התביעה, לוי ובנימינוב, אמינות, אך תיאוריהם לאירועים היו מעורפלים וסתרו זה את זה בנקודות מהותיות. בינתיים, עדות ההגנה הייתה בדרך כלל עקבית ואחידה, למרות כמה סתירות עליהן הצביעה התביעה. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי ניתן לפרש את הראיות באופן העולה בקנה אחד עם חפותו של הנאשם, או לכל הפחות, התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו ברמה הנדרשת. לפיכך, בשל הספק, זוכה הנאשם.