ת"פ 482/04

תקציר

המבקש, שהיה אחד הנאשמים בתיק פלילי הנוגע לזיוף עתיקות, מבקש מבית המשפט להורות למשיב (המדינה) לשלם את שכר טרחת עורך הדין שהוציא בעת שהיה מיוצג על ידי עו"ד חגי סיטון ועו"ד אורי שפר בהליך הפלילי, לפי סעיף 19(א) לחוק סדר הדין הפלילי. המבקש שכר תחילה את שירותיהם של עורכי הדין הפרטיים, אך בהמשך ביקש להתפטר מייצוגו בשל חוסר יכולתו לממן את הוצאות המשפט. בית המשפט דחה את בקשת עורכי הדין להשתחרר מייצוג המבקש, מה שהוביל לבקשה הנוכחית. המבקש טוען כי מאחר שבית המשפט סירב לשחרר את עורכי הדין, עליו לשאת בהוצאות ההגנה. המשיב טוען כי אין בסיס משפטי לבקשה וכי מדובר בסכסוך חוזי אזרחי בין המבקש לבין עורכי דינו לשעבר, שאין למדינה כל קשר אליו. השופט מציין כי עורכי הדין לא מונו על ידי בית המשפט וכי המבקש שכר אותם באופן פרטי. לפיכך, לדברי השופט, סעיף 19(א) לחוק, המתייחס לסנגורים שמונו על ידי בית המשפט, אינו חל. השופט מדגיש כי אין לראות בהחלטת בית המשפט שלא לשחרר את עורכי הדין מייצוג כמינוי על ידי בית המשפט, ואין לבסס את טענת המבקש כי על המדינה לשאת בהוצאותיו המשפטיות בשל החלטת בית המשפט. השופט מגיע למסקנה כי על המבקש, ששכר את שירותיהם הפרטיים של עורכי הדין, לשאת בהוצאות הגנתו, ולכן הבקשה נדחית.