תב"כ 4/20

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לעתירה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20. העתירה קוראת תיגר על מכתב רשמי ששלח שר הבינוי למועצת יש"ע בנוגע לתוכנית להרחבת יישובים כפריים, וכן על בקשת השר לקבל הצעות אופרטיביות ממועצת יש"ע לזירוז הרחבת התנחלויות. העותר טוען כי מדובר בתעמולת בחירות בלתי חוקית, נוכח הסמיכות למועד הבחירות. השופט פותח בדחותו את טענת המשיב כי יש לדחות את העתירה בהיעדר בקשה מוקדמת, וקובע כי החלטת העותר להגיש את העתירה ללא בקשה מוקדמת הייתה סבירה בהתחשב בנסיבות. לאחר מכן עובר השופט לדון לגופו של עניין. הם מצמצמים את היקף המחלוקת למכתב שנשלח למועצת יש"ע, שכן התוכנית עצמה אינה מקודמת כרגע בשל הסמיכות לבחירות. השופט מספק ניתוח מעמיק של המבחנים לבחינת טענות בדבר תעמולת בחירות תוך שימוש במשאבים ציבוריים, תוך שימת דגש על מבחן הדומיננטיות. הם שבים ומדגישים את הגישה המחמירה כלפי שימוש במשאבי ציבור לצרכי בחירות, העלולה לפגוע קשות בעקרון השוויון ובאמון הציבור. השופט קובע כי המכתב המדובר מהווה משאב ציבורי ומתייחס לטענה כי הוא לא נועד לתקשורת, וקובע כי תוכנם של מכתבים רשמיים מתפרסם תדיר בכלי התקשורת וכי חוק הבחירות אוסר על שימוש במשאבים ציבוריים בקשר לתעמולת בחירות. יתר על כן, השופט מדגיש את חוסר ההתאמה של תוכן המכתב וצורתו, ובמיוחד חתימת השר, ואת ההתייחסות לצורך בפעולה דחופה בעקבות מתקפת הטרור בפריז. הם מציינים את הקיפאון הנוכחי בתוכנית בשל הבחירות ומדגישים כי עבודת מטה צריכה להתנהל בזהירות בתקופת בחירות. השופט מכיר בהצדקה האובייקטיבית של המכתב, אך מוצא בעיה אמיתית בתוכנו ובעובדה שהוא נחתם על ידי השר. בסופו של דבר השופט מחליט שלא לתת צו מניעה, שכן המכתב כבר נשלח, וקידום התוכנית מוקפא כעת. עם זאת, הם מדגישים את הצורך בהתייעצות עם היועצים המשפטיים והיועץ המשפטי לממשלה במקרים כאלה. העתירה נדחית, ולא נפסק כל הוצאה. השופט מסיים בקריאה לזהירות בשימוש במשאבים ציבוריים בתקופת בחירות כדי להבטיח עמידה בחוק הבחירות.