ע"ע 28571-02-14

תקציר

הערעור מבקש לערער על ההחלטה לפטר את המערער מעבודתו כמורה מטעמים פדגוגיים. בית הדין לא מצא עילה להתערב בקביעת בית הדין האזורי כי הפיטורים היו מוצדקים על סמך הראיות שהוצגו. טענות המערער חולקו לשלוש קטגוריות: ערעור על הקביעות העובדתיות, הליך הפיטורים ורמת הרווחה. אשר לקביעות העובדתיות, לא מצא בית הדין עילה להתערב בממצאי הערכאה הנמוכה יותר, במיוחד בכל הנוגע לעילות הפיטורים, דיוק דוחות הביקורת ומודעותו של המערער לביקורת פדגוגית. הליך הפיטורים היה לקוי, לרבות נושאים הקשורים להודעה, הרכבי הוועדות וסדר השלבים. הפרות אלה אמנם הוכרו, אך הן לא הצדיקו ביטול, במיוחד נוכח היעדר דעה קדומה ואפשרות לסעד כספי. כמו כן, בית הדין לא ראה כל פגם בהתנהלות הסתדרות המורים, שכן היא מילאה את חובותיה. לבסוף, הפגיעה המשמעותית ביותר הייתה היעדר שימוע לפני הפיטורים, אך בית הדין הסכים עם החלטת בית הדין האזורי שלא לבטל את הפיטורים בהתבסס על הנסיבות הכוללות, היעדר ערעורים מהותיים וההצעה לדיון מאוחר. הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות משפט למי מהצדדים.