עש"א 24328-07-17

תקציר

המערערת קיבלה הודעה כי חשבון הבנק שלה, המנוהל על ידי המשיב, יוגבל למשיכות בשל מספר מופרז של שיקים שיוחזרו בגין כספים לא מספיקים. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי המשיב פעל שלא כדין בכך שסירב לפרוע ארבעה שיקים שהוגשו לפירעון ביום חמישי, עת היה סניף הבנק סגור, וכי המערערת הפקידה מיד ביום ראשון כספים לכיסוי שיקים אלה. עם זאת, המשיב טען כי המערערת קיבלה התראה כדין על השיקים שהוחזרו ולא נקטה בפעולות הנדרשות. בפתח דבריו ציין השופט כי נטל ההוכחה מוטל על המערער וכי החוק והתקנות הנלוות אליו מחייבים את המערער לנסות תחילה להגיע לפתרון מול הבנק בטרם יגיש ערעור. השופט שוכנע כי המערער ניסה להגיע להבנה עם הבנק אך לא קיבל מענה. זאת ועוד, השופט מצא כי המשיב פעל בתום לב כאשר סירב לפרוע את השיקים, שכן החשבון חרג ממסגרת האשראי שלו. למרות ממצאים אלה, השופט הפעיל שיקול דעת ושקל את נסיבותיו החריגות של המקרה. ארבעת השיקים המדוברים הופקדו והוחזרו בימים רצופים, ובעוד שהמערער היה צריך לנקוט משנה זהירות בניהול חשבונו, השופט הגדיר את התנהגותם כטעות ורשלנות. הואיל והסנקציה של הגבלת חשבון בנק היא סנקציה קשה, ובהתחשב במעמדו של המערער כחבר בשתי עמותות, פוטנציאל הנזק הבלתי הפיך והתנהגותם הנלמדת מאז האירוע, פסק השופט לטובת המערער. השופט הורה על ניכוי ארבעת השיקים שהוגשו ב-15 ביוני 2017 ממספר השיקים שסורבו, וציין כי הדבר מוצדק משיקולי צדק. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.