ת"א 53575-02-22

תקציר

**ניתוח משפטי – פיטורים על הסף ופיצויי הפקעה בגין רישיונות מקרקעין** **I. עקרונות משפטיים** **א. פיטורין בלימין כתרופה קיצונית** בית המשפט שב ומדגיש כי דחיית תביעה *על הסף* - סילוק על הסף ללא דיון מלא - היא סעד קיצוני, המתאים רק במקרים ברורים שבהם, *גם בהנחה שכל העובדות הנטענות נכונות*, התובע אינו זכאי לסעד (ע"א 6953/20; ע"א 8524/10; ע"א 5634/05). הרציונל הוא כפול: - יעילות שיפוטית: מונעת התדיינות משפטית מיותרת כאשר הטענות המשפטיות פגומות מיסודן. - הגנה מפני תביעות חסרות בסיס: מגן על נתבעים מפני הטרדה על ידי תביעות שאין להן סיכוי להצליח. למרות היותו צעד דרסטי, בתי המשפט *מחויבים* להשתמש בכלי זה כאשר יש צורך בכך, מכיוון שהוא מקדם מדיניות שיפוטית תקינה. **ב. זכאות לפיצויי הפקעה לפי סעיף 9 לפקודת המקרקעין** סעיף 9 מעניק פיצויי הפקעה למי שיש לו "זכות או טובת הנאה" במקרקעין. המשפט, הנתמך על ידי הטקסט של קמר, מבהיר: - *זכות קניינית* (כהגדרתה בחוק המקרקעין) אינה נדרשת; הטבה *"מעין-קניינית"* מספיקה אם היא יוצרת אינטרס מהותי בנכס. - "הטבה" יכולה לכלול רישיון להשתמש/לתפוס את הקרקע, אך אופיו של רישיון זה הוא קריטי. **ג. אופי והיקף הרישיונות בקרקע ציבורית** *רישיון* הוא בדרך כלל זכות אישית, אך היקפו עשוי לפעמים להתרחב מעבר לצדדים באמצעות הכרה מעין-קניינית. עם זאת, חלים עקרונות ספציפיים: - *אין רישיון מוסק משתיקה של רשות ציבורית:* בית המשפט, על פי תקדימים שנקבעו (ע"א 3846/13; ע"א 1630/18), דוחה את הקביעה כי עצם אי-פעולה או שתיקה של רשות ציבורית (כגון רשות מקרקעי ישראל) יוצרת זכות כלשהי – ואף רישיון – לשימוש במקרקעין ציבוריים. - *רישיונות הניתנים לביטול*: גם אם היה רישיון משתמע, אם הוא ניתן לביטול, ביטולו בשל אינטרס ציבורי (כגון הפקעה) אינו מזכה את המחזיק בפיצויי הפקעה (ע"א 618/05; LA 1894/16). לכל היותר, ורק במקרים מסוימים מבוססי הון, ניתן לשקול פיצוי בגין שיפורים/השבחות/השבחה בפועל - אך לא בגין אובדן האחזקה עצמה. **ד. אי העברת זכויות מסיג גבול** הזכות לפיצויים עשויה להתקיים עבור *השקעות בתום לב* במקרקעין, אפילו עבור כובשים בלתי חוקיים, אם נעשתה ביודעין וללא התנגדות מצד הבעלים החוקיים (קמר בעמ' 613-614). יש לציין כי המשיבים לא טענו טענה כזו. **ה. פורום ראוי למחלוקות על הנאה מקרקעין** כאשר הזכאות ל"טובת הנאה" חלשה או מעורפלת, בתי המשפט מדגישים כי יש לפתור סוגיות אלה תחילה בהליכים ישירים נגד בעל הקרקע, ולא כסוגיה נלווית במסגרת תביעת פיצויי הפקעה. הדבר מבטיח שהצדדים המכירים את העובדות בצורה הטובה ביותר (בעל הקרקע והמחזיק) יפתרו את מערכת היחסים ביניהם לפני כל תביעה נגד הרשות המפקיעה. **השני. חידושים משפטיים ויישום בתיק** **א. עמדה מעודנת לגבי שתיקת הרשות הציבורית** החלטה זו מחזקת ואולי מגבשת עוד יותר את העיקרון לפיו אין לפרש את חוסר המעש של רשויות ציבוריות כהכרה, הענקת או רישיון שבשתיקה. זה שומר על משאבי הציבור ומונע הסגת גבול על ידי בעלי עזרה עצמית. זה גם ממתן תביעות עתידיות של כובשים המבקשים להפוך סובלנות לטווח ארוך לזכאות חוקית. **ב. היקף הזכאות מוגבל לאינטרסים בלתי חוזרים או מהותיים** ההחלטה מותחת קו ברור: רק אינטרסים המתקרבים לזכות בלתי חוזרת או רשומה - נדיר בעיסוקים לא פורמליים או נסבלים - מייצרים תביעה לפיצויי הפקעה. רישיונות הניתנים לביטול, ברירת המחדל מחוץ למענקים ברורים, לא. **ג. יעילות שיפוטית והוגנות פרוצדורלית** גישת בית המשפט משפרת את הכלכלה השיפוטית בכך שהיא מונעת מחלוקות עובדתיות שאין להן משמעות בסופו של דבר להתקדם לראיות. הוא גם מכיר ברציונל המדיניות לפיו בעל הקרקע הוא המקביל הראוי למחלוקות על טיבן ותוקפן של זכויות החזקה. **השלישי. החזקה ספציפית למארז** - טענת המשיבים כי שתיקת רמ"י מהווה הטבה הניתנת לפיצוי אינה עומדת במשטר המשפטי הקיים. - אין סמכות חוקית התומכת בפיצויי הפקעה עבור רישיון הניתן לביטול בלבד, במיוחד כזה שאפשר לטעון שמעולם לא ניתן. - תקדימים שצוטטו על ידי המשיבים עוסקים בשאלות משפטיות שאינן קשורות ואינם מתאימים. - האפשרות לפיצוי בגין השקעות בתום לב לא נטענה, מה שמנע כל תביעה כזו. **הרביעי. מסקנה** על פי העקרונות שהותוו, בית המשפט צדק: - דחה את התביעה *על הסף*; העובדות, אם יוכחו, לא יזכו את המשיבים בפיצוי כלשהו על פי החוק. - הדגיש את הבהירות והעוצמה הדרושים שצד חייב להפגין כאשר הוא טוען לפיצויי הפקעה. - נקבע כי יש לשמוע עובדות שנויות במחלוקת לגבי העיתוי והסיבה לחופשת קרקע - הרלוונטיות ישירות לאחריות, אך הדבר לא השפיע על היעדר הזכאות החוקית הבסיסית במקרה זה. ההחלטה עולה בקנה אחד עם הקו המשפטי המבודד קרקעות ציבוריות מתביעות אופורטוניסטיות ומחזקת עוד יותר את הקו המשפטי המבודד קרקעות ציבוריות מפני תביעות אופורטוניסטיות ומקדם יעילות פרוצדורלית בסכסוכי הפקעה.