בר"מ 7992/06

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למחלוקת בנושא הארנונה. המבקשים 1 ו-2, בני זוג, והמשיב 3, בנם, הם בעלים משותפים של שתי חלקות קרקע בחדרה, עליהן בנו בתים. סוגיה מרכזית הייתה מועד תחילת חבות הארנונה, כאשר המבקשים טענו כי הבתים לא היו ראויים למגורים עד אוגוסט 2003. המשיבים דרשו תשלום מיסים החל מחודש יולי 2002, אז הונפק "טופס 4" המאשר שירותים חיוניים לנכסים. המבקשים ערערו על החלטה זו, וטענו כי המבחן הפונקציונלי, ולא המבחן הפורמלי, צריך לקבוע את מועד החבות במס, וכי נטל ההוכחה צריך להיות על המשיבים להראות כי הבתים ראויים למגורים. בית משפט קמא פסק נגד המבקשים, בציינו כי לא הובאו ראיות מספיקות לסתור את חזקת התפוסה העולה מהנפקת טופס 4. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על פסק דין זה. עם זאת, הבקשה נדחתה. השופט ר' סוקול הדגיש כי התאמתו של נכס לכיבוש היא שאלה עובדתית, והחלטות הערכאות הנמוכות בעניין זה היו סופיות. עוד הדגישה השופטת כי המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח את אי כשירותם של הבתים לשימוש, במיוחד לאור הגשת תצהיר מפורט על ידי המשיבים.