ס"ע 49886-03-11

תקציר

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק כי סוכנת נסיעות שפוטרה בטענה שהפרה את הנחיות מעסיקה וגרמה נזק כספי לסוכנות, פוטרה שלא בהגינות והיא חייבת תשלומים שונים על ידי הסוכנות. התובע, סוכן נסיעות שהועסק על ידי סוכנות הנתבעת למעלה מ-9 שנים, פוטר לאחר מספר אירועים של רשלנות לכאורה. אלה כללו קבלת צ'קים אישיים מלקוח ללא אישור ההנהלה, שהוחזרו מאוחר יותר ללא תשלום, ומניפולציה בכספי הלקוחות באמצעות כרטיס אשראי זר, שהתברר כמזויף. בית הדין מצא כי חתימתה של התובעת על מסמך התחייבות, אשר חייב אותה לפצות את הסוכנות בגין כל נזק שנגרם כתוצאה מרשלנותה, אינה תקפה בשל דינמיקת הכוחות הבלתי שוויונית בין מעסיק לעובד. כמו כן, בית הדין קבע כי מעשיו של התובע לא היוו הפרת משמעת חמורה, שכן לסוכנות לא היו נהלים ברורים האוסרים על קבלת שיקים אישיים או כרטיסי אשראי זרים. עוד קבע בית הדין כי הסוכנות הפלתה את התובעת לרעה בהשוואה לעובדים אחרים, וכי לא ערכה שימוע כדין טרם פיטורה. כתוצאה מכך, פסק בית הדין לטובת התובעת, והורה לסוכנות לשלם לה פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והפרשי שכר נוספים, בצירוף שכר טרחת עורך דין. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעתה הנגדית של הסוכנות כנגד התובעת בגין ההפסדים הכספיים שנגרמו לה לכאורה.