עת"מ 16475-12-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה המערערת על החלטת המנכ"ל לסרב להעניק לעותרת רישיון לפי חוק הפיקוח על שוק השירותים הפיננסיים החוץ מוסדיים והחוץ-בנקאיים בישראל. בית המשפט לא מצא פגם מהותי או חוסר סבירות בהחלטת המנכ"ל המצדיקים את התערבותו. לדברי בית המשפט, ההחלטה הייתה מעוגנת כראוי והתבססה על ראיות מנהליות, לרבות מידע מודיעיני חסוי. בית המשפט הדגיש כי שיקול דעתו המינהלי של הממונה אינו תלוי בכל הליך פלילי נגד העותר וכי הממונה אינו נדרש לעכב את החלטתו עד לסיום הליכים אלה. עוד ציין בית המשפט כי ניתנה לעותר הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו וכי ההחלטה אינה שרירותית או בלתי סבירה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי שיקול דעתו של הממונה בהחלטות רישוי כפוף לעקרונות המשפט המינהלי ויכול להתבסס על מידע מודיעיני, גם אם בסופו של דבר לא יוגש נגד העותר כתב אישום פלילי. בהינתן שההחלטה מבוססת היטב ועולה בקנה אחד עם הסבירות המינהלית, לא ראה בית המשפט צורך להיכנס לטענותיו האחרות של העותר. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בכיסוי הוצאות המשיב.