ע"א 638/85

תקציר

בית המשפט העליון הכריע במחלוקת מס בין פקיד השומה למפעלים גדולים (המערערת) לבין מלון פלאזה תל אביב בע"מ (המשיב), בנוגע לסיווג ולמיסוי הכנסות המשיב ממספר מקורות בשנות המס 1977-1980. המשיבה היא חברה שבבעלותה בית מלון, שאושר כ"מפעל מאושר" לפי חוק עידוד השקעות הון, ומבקשת שיעורי מס נמוכים יותר החלים על מפעלים אלה. ראשית, קבע בית המשפט כי הכנסה מהפרשי שער שנצברו על פיקדונות המט"ח של המשיבה אינה הכנסה ממפעלה המאושר. נמצא כי הכספים מנותקים ממחזור העסקים של המשיב, שכן הם הוחזקו תקופות ניכרות ולא הוכחו כי שימשו כהון חוזר. שנית, בית המשפט קבע כי הוצאות מימון שנגרמו למשיב, הנובעות מדחיית מועדי פירעון ההלוואה, אינן ניתנות לניכוי מלא מהכנסות המשיב מהמפעל המאושר. ההוצאות יוחסו במקום זאת להכנסות המשיב מהפרשי שער חליפין. עם זאת, הערעור התקבל באופן חלקי בנוגע לייחוס הוצאות מימון שהוצאו בתקופה שבין 1 באפריל 1975 ל-1 ביולי 1975, אשר הותרו בניכוי. שלישית, בית המשפט קיבל את ערעורה הנגדי של המשיבה בעניין סיווג הכנסות השכירות מחנויות בתוך המלון. דמי שכירות אלה נחשבו להכנסה מהמפעל המאושר, שכן הם שירתו את מטרות המלון ויועדו בעיקר לאורחי המלון. לבסוף, קבע בית המשפט כי הוראות התחולה של הדינים הרלוונטיים מצביעות על כך שניתן לנכות הפרשי שער חליפין על הלוואות מבעלי שליטה זרים משנת המס 1975 ואילך, אך באופן חלקי בלבד, כלומר החל מיום 1 ביולי 1975. ההחלטה חייבה חישוב מחדש של הכנסות המשיב וייחוס דיבידנדים בהתאם. המשיב חויב לשלם למערער הוצאות בסך 8,000 ₪.