ת"א 11860/09

תקציר

התובעים, חוכרים רשומים של חלקה בראש העין, תבעו את העירייה על אי עמידה בהסכם פשרה. בהסכם, שעניינו סלילת כביש במקרקעי התובעים, נקבע כי התובעים יוכלו לבנות יחידות דיור על חלקה סמוכה. התובעים טענו כי הנתבעת לא קיימה את סיום העסקה ולכן הם זכאים לפיצוי. הנתבע טען מנגד כי תביעת התובעים נדחית על הסף. בית המשפט הסכים עם הנתבעת, וקבע כי הסעיף הרלוונטי בהסכם קבע גבול עליון של 24 חודשים לחובות הנתבעת, ולאחר מכן קמה עילת התביעה של התובעים. השופטת קבעה כי זכותם של התובעים לפיצויים נבעה מההסכם ומהפרתו על ידי הנתבע, ואינה תלויה באירועים שהתרחשו לאחר מכן. יתרה מכך, השופט קבע כי יש להתייחס להסכם הפשרה, שקיבל תוקף על ידי בית המשפט, כעילת תביעה חדשה, ללא תלות בסכסוך הראשוני, ולפיכך חלה תקופת התיישנות של 7 שנים. משכך, תביעת התובעים, שהוגשה למעלה מ-8 שנים לאחר שקמה עילת התביעה, נדחתה מחמת התיישנות. כמו כן חויבו התובעים בהוצאות המשפט של הנתבע, בסך 10,000 ₪.