עש"א 66024-06-22

תקציר

עניינו של הערעור בעיצום כספי שהוטל על המערערת, שהינה עוסק, בגין מתן שיק ללא ציון שם המקבל כנדרש בחוק לצמצום השימוש במזומן. למשיב, אשר תפס את השיק המדובר, היה יסוד סביר להניח כי התרחשה הפרה והוא הודיע למערער על כוונתו להטיל עיצום כספי. המערערת טענה כי השיק ניתן כבטוחה והציגה ראיות להעברה בנקאית עוקבת לתמיכה בטענה זו. עם זאת, הראיות לא הספיקו כדי לשכנע את המשיב, והמערערים לא הציגו ראיות נוספות לתמיכה בטענתם. בית המשפט מצא כי החלטת המשיב הייתה סבירה ובסמכותו המינהלית, במיוחד בהתחשב בכוונת המחוקק העומדת מאחורי החוק הנדון, שמטרתו לצמצם את הכלכלה "השחורה" ולהילחם בהלבנת הון. אף שההחלטה נעדרה הנמקה מספקת, בית המשפט הגיע למסקנה כי מחדל זה אינו מצדיק את ביטול ההחלטה, שכן אחרת היה סביר וחוקי. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות המערערת בדבר אי תקינות פרוצדורלית ו"חידוש" החוק. לאור ממצאים אלה, הערעור נדחה, והסנקציה הכספית שהוטלה תעמוד. עם זאת, בשל מחדל קל בנימוקי ההחלטה, הייתה המערערת פטורה מתשלום הוצאות המשיב.