ע"נ 68299-11-16

תקציר

ועדת הערר מצאה כי המערערת, הסובלת מהפרעת אכילה, הפגינה סימנים ותסמינים של ההפרעה במהלך גיל ההתבגרות שלה. הוועדה הגיעה למסקנה כי ההפרעה לא נגרמה בשל שירותה הצבאי אלא התקיימה לפני גיוסה, והגורמים העיקריים להתפתחותה היו קשורים לגנטיקה שלה, לאופייה ולנסיבות המשפחתיות שלה. עם זאת, הדרישות הפיזיות והנפשיות האינטנסיביות של שירותה הצבאי החריפו את ההפרעה, מה שהוביל למקרה מלא של בולימיה נרבוזה. הוועדה ייחסה לשירותה הצבאי הרעה של 33% במצבה של המערערת. החלטה זו התקבלה תוך התחשבות בנטל ההוכחה הרובץ על המערער, בחוות דעת המומחים ובעדותו של המערער, שנמצאה בלתי מרשימה. עוד ציינה הוועדה כי עברו הרפואי של המערער לא נחשף, דבר שהשפיע על התנהלותם של גורמי הצבא. בנוסף, מצאה הוועדה כי המערער אינו סובל מהפרעת הסתגלות כרונית. בהתחשב במכלול הראיות הרפואיות, העובדתיות והמשפטיות, החליטה הוועדה כי חובתה של המערערת לשרת בצבא תרמה להחמרת הפרעה. המשיב חויב בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דינו בסך 10,000 ₪, תוך זכות ערעור כדין לבית המשפט המחוזי מרכז. ניתן היה לפרסם את פסק הדין תוך השמטת שמו של המערער.